סיפור של תמונה / אוה בר-זאב

 

בקיץ 1937 נסעה משפחה גרשנגראופן הצעירה, הכוללת אבא, אמא ותינוק – יחד עם המשפחה המורחבת - לחופשה בקרסנוברוד.

 

בתמונה התינוק שיושב מקדימה – הרשלה גרשנגראופן בן כשנה וחצי.

כורע בשורה שניה (מימין): האבא עזריאל גרשנגראופן כבן 25

עומדת בשורה שלישית (מימין): האם בלומה גרשנגראופן לבית זיגל כבת 26.

שנתיים מאוחר יותר פרצה מלחמה. להרשלה היה כבר אח קטן. המשפחה ברחה על נפשה לרוסיה. האם (בלומה) חלתה. לא היו רופאים ולא תרופות. היא אושפזה ונפטרה והיא בת 29.

האב נלקח לעבודות כפיה ונעלם.

הרשלה היה בן 6, אחיו שמוליק בן שנתיים. הילדים נותרו לבד וחיו בחסדי שכנים.

שכנה אחת, שגם בעלה נלקח לעבודות כפיה, אימצה אותם.

עברו שנים. המלחמה הסתיימה. הילדים שרדו, הגיעו לישראל.

שניהם היו בצבא קבע.

שמוליק, הצעיר מבין האחים, נפטר. שנים של מחסור – גבו מחיר.

הרשלה, כיום צבי גזית, גר בראשון לציון.

בקיץ 2007 נסעו צבי כסיף ורעיתו מחברי הארגון, לטיול לרוסיה.

בין השאר הגיעו לאוזבקיסטאן. ביקרו בבית הקברות יהודי,

לפתע הבחינו במצבה ועליה השם "זמושץ'". צילם ומשחזר שלח אותה אלי.

המצבה היא של בלומה גרשנגראופן, אמו של הרשלה גרשנגראופן, כיום צבי גזית.

צבי גזית, שאמו כמו נעלמה מחייו לפני עשרות שנים, קיבל אמא.