ארגון יוצאי זמושץ' והסביבה

 

נכתב ע"י אווה בר-זאב

1945 - 1988
ב- 6.5.1945, מספר ימים לפני שנסתיימה מלחמת העולם השניה באופן רשמי, התאספוּ בתל אביב מספר אנשים מיוצאי זמושץ' וייסדוּ את ארגון יוֹצאי זמושץ'.
לחברי הועד נבחרו: מאיר זגל - יו"ר הארגון, טובה בורגר לבית הנדלסמן, חנה שביט לבית זינגרמן, יעקב נעמן (ניימרק) - המזכיר.
בסוף אותה שנה נוספו לועד חברים נוספים: צבי געבט, אבא (ספודק) אהרוני ואהרון דלכר.
המטרות העיקריות שעמדוּ לנגד עיניהם של מייסדי הארגון היוּ:
* עזרה דחופה לשארית הפליטה באשר היא.
* יצירת קשר בין הניצולים בכל מקום - לבין קרוביהם וידידיהם בארץ ומחוצה לה.
* עזרה בארץ - סידור הבאים בעבודה, עזרה בהשגת דיור וכד'.
ואכן הארגון הגיש עזרה ונתן הדרכה ועידוד למאות עולים מבני העיר בבואם ארצה.
במשך הזמן הרחיב הועד את פעולותיו גם בשטחים אחרים ובין היתר יצר קרן הלוואות לנזקקים מיוצאי העיר והעיירות הסמוכות שהוצמד למוסד הכספי של התאחדות עולי פולין.
כמו כן ערך הארגון כינוסי זיכרון מדי שנה, בשבוע הראשון אחרי פסח, בשני מוקדים בתל-אביב ובחיפה ומפגשים חברתיים בחנוכה.
גולת הכותרת של הפעילות הייתה הוצאתו לאור בעברית של הספר "זמושץ' בגאונה ובשברה" בסוף אוקטובר 1952, והספר ביידיש "פנקס זמושץ'" בבואינוס איירס, ארגנטינה ב- 1957, בהשתתפות פעילה של ועדה מבין חברי הארגון בישראל. הספר יצא
ב- 1,200 עותקים, שבע שנים בלבד אחרי היווסדו של הארגון בתל אביב, למרות הקשיים וחוסר האמצעים.
הרוח החיה בכל הפּעוּלוֹת הקשורות באיסוף החומר היה יעקב נעמן (ניימרק) שהקדיש לעבודה חשובה זו את כל כשרונו וזמנו.
לימים, אחרי עשרות שנים, מזוודה ובה תמונות וחומרים פרי האוסף של יעקב נעמן, שנשמרה אחרי מותו בידי בנו היחיד, אוריאל נעמן, נמסרה על ידו ליו"ר החדשה, בת הדור השני, אווה בר זאב למשפחות שפר/אפרוס/אדלשטיין/לוין.

 מַצֵּבָה  ב- 9.7.1964 נטמנו עצמות קדושי העיר ואפר ממחנה דָכאוֹ בבית הקברותבקרית-שאוּל וב- 9.7.1966 הוקמה מצבת זיכּרוֹן על קברם.
*  לוח שיש במרתף השואה בהר ציון - כדי להנציח את זכר הקהילה רכש הארגון מקום
במרתף השואה והציב לוח שיִש מעליו.
*  אימוץ הקהילה ע"י בית ספר - בית הספר "אחד העם" בפתח תקווה, בהנהלתו של שלמה אופיר -שטרסברג יליד וויסלאביץ (שרעייתו היתה לבית גרפינקל מזמושץ') אימץ את קהילת זמושץ'. הארגון תרם ארון ספרים עם כתובת הקהילה והקציב שלש מלגוֹת במשך שלוש שנים לתלמידים שהטיבו לכתוב על הנושא.
ב- 1978 פעלו בארגון: טובה בורגר לבית הנדלסמן, - יו"ר, יעקב נעמן (ניימרק), חנה שביט לבית זינגרמן, יחיאל גולדווג ושלמה זהר (זץ) - מזכיר.

2007 - 1988
בראשית שנות השמונים אנשי הועד דאז: גב' טובה בורגר ממקימי הארגון, מר אופיר, מר שלמה זץ, מר דוד צבירן (צווירן) ומר מיכאל דומב (קלקס) זכרונם לברכה ויבדלו לחיים ארוכים: גב' מרים דומב למשפחות בלום/בורנשטיין, גב' יהודית קרוק ומר אברהם רוב, הבינו שאם הם רוצים בקיומו של הארגון והמשך פעילותו יש להעביר את המושכות לידי הדור השני. זאת בניגוד גמור לרוב המכריע של ארגוני הקהילות האחרים שאכן פסקו מלהתקיים.
מבין חברי הועד היו שלושה שהדבר היה ממש בנפשם הגב' טובה בורגר לבית הנדלסמן, יושבת ראש הארגון (ממקימיו ומי שליוותה אותו במשך כל שנות קיומו), מיכאל דומב (קלקס) ז"ל ואשתו מרים לבית בלום תיבדל לחיים ארוכים.
הם לא רק הבינו את הצורך בדור ההמשך, אלא פעלו בנידון ולא שקטו עד אשר מצאו את האנשים אשר היו בעיניהם המתאימים ביותר: אוה בר זאב, דור שני למשפחות שפר/אפרוס/אדלשטיין/לוין ומשה פרנק למשפחות פלשלר מזמושץ' ופרנק משצ'בששין, אחד הילדים הבודדים ששרדו מגטו זמושץ'.
תחילה ליוו אנשי הועד את אנשי הועד החדשים, יעצו להם ועמדו לצידם, אך אחר כך פשוט "זרקו אותם למים ", על אף מחאות שניהם.
גב' בר זאב נבחרה ע"י הועד הוותיק ליו"ר החדשה של הארגון ומר משה פרנק כחבר ועד.
אחרי תקופת מעבר נוספו חברים נוספים לוועד: גב' אסתר ברונשטיין ז"ל למשפחות שרף/גבת, גב' אירנה בורסטין לבית אלבוים ואחריהן אהרון צבירן (צווירן) למשפחות צווירן/קניג/ליסטהאוז מזמושץ', שטטלס משצ'בששין ניהלו את חשבונות הארגון זה אחר זה. כיום מנהלת את החשבונות גב' זיוה אלון למשפחות רפפורט/נכטמן. גב' סוניה חוינצקי ז"ל למשפחות שטיינקלר/זיגל/גרשנגראופן היתה למזכירת הארגון, דר' ברכה פלק למשפחות למברגר/קליין/ספודק/רייכנשטיין ואילו מרים דומב למשפחות בלום/בורנשטיין ומר יורם גולן למשפחות גולדווג/שפירו/ מייזלס בני הדור הראשון היו ליועצים לחברי הועד. ב- 2002 הצטרף אהרון צווירן ליועצים.
גב' טובה בורגר לבית הנדלסמן שהגיעה לישראל כחלוצה בשנות השלושים, זכתה להאריך ימים עד לגיל 95, כאשר עד לרגע האחרון היתה מעורבת בנעשה. תמכה, עודדה ובעיקר היתה מאושרת שמפעל חייה לא הלך לטמיון וזכר הקהילה ואנשיה ממשיך להתקיים בלב מאות מהדור השני והשלישי שהצטרפו ונוטלים חלק בפעילות השוטפת, מתנדבים למשימות שונות ביום האזכרה וכד'. בין המתנדבים מבני הדור השלישי, יש לציין את אורן שמייסר, צלם במקצועו, הדואג לתיעוד האזכרות, שיר פז למשפחות בורנשטיין/בלום/דומב (קלקס) שהיתה קריינית בשתי אזכרות של הארגון, יפית צפלר למשפחות אייל/אויקייט ווקסר מלובלין ועמנואל בר זאב למשפחות שפר/לוין מזמושץ', אפרוס/אדלשטיין משצ'בששין.
ב- 31.1.07 הפך הארגון לעמותה ונערכה אסיפת מייסדים. האסיפה בחרה ועד שישמש גם כועד הארגון: אוה בר זאב - יו"ר למשפחות שפר/לוין מזמושץ', אפרוס/אדלשטיין משצ'בששין, אהרון עפרה למשפחות ריימן/זץ, נילי אוסטוינד למשפחות בלום מזמושץ' ופורר מרייויץ, זיוה אלון למשפחות רפפורט/נכטמן מזמושץ', קרמש משדלצה וזוננברג מלודווה, חוינצקי סוניה שטיינקלר/זיגל/גרשנגראופן, אהובה מזרחי למשפחות גרינר/קשה/קרוק, משה פרנק למשפחות פלשלר מזמושץ' ופרנק משצ'בששין, דוד שטרן למשפחת שטרן.
  כמו כן נבחרו מיכה קניג למשפחת קניג מזמושץ' ורייס מבילגוריי, ורן שמואל למשפחות צווירן/קניג/ליסטהאוז מזמושץ', שטטלס משצ'בששין וגרבר/גרשטלמן מבילגוריי כועדת ביקורת.
לרוה"ח של העמותה התנדב צבי ליבנה למשפחות למברגר/ספודק.
 
מאז היבחרה של הגב' בר זאב והועד החדש נעשו הפעולות הבאות:
¬    מספר החברים עלה מ- 150 ל- 3000 בתי אב מהם 750 בני הדור השלישי וכ- 280 בתי אבי בחו"ל.
¬    בשנת 2000 נעשה סרט דוקומנטרי (בן 59 דקות) "זמושץ' - בעקבות התמונות האבודות" בעברית ובדיבוב אנגלי שעותקים נמסרו לספריה הלאומית בירושלים  ונרכשו ע"י "יד ושם" והטלויזיה הלימודית. הסרט הוקרן ביום השואה 25.4.06 וב- 16.4.07.
¬    ב- 2001 נעשה סרט דוקומנטרי "למה אני פה?" (בן 19 דקות) - העונה על השאלה מהו הקשר של בני הדור השני והשלישי לזמושץ'.
¬    שיתוף פעולה עם ועדת התביעות בירושלים לצורך הפצת מכתב הסבר מטעם הארגון שצורף לטפסים והן עזרה במילוי הטפסים לתובעים.
¬    עזרה למגורשים לרוסיה (בעת המלחמה) בקבלת תגמול מהאוצר.
¬    ארגון מסעות שורשים שנתיים של בני הדור השני והשלישי מהארץ ומחו"ל, מאז 1997 (11 שנים) המלווים ע"י עדים ילידי העיר והיסטוריונים מקומיים. את המסעות הראשונים התנדבו לרכז ולהוביל ד"ר ברכה פלק (שני מסעות) ומר משה פרנק (שני מסעות), ואילו הגב' מרים דומב לבית בלום/בורנשטיין, בת הדור הראשון, נסעה פעמיים כדי להעיד בפני חברי המסע. סמינרים ייחודיים זה זכו לתשבחות רבות מכל מאות המשתתפים במשך השנים.
במהלך המסע מקדישים שלושה ימים לזמושץ' וסביבתה, שבהם מקיימים טכס זכרון משותף ועוזרים לכל המעוניינים למצוא כתובות של משפחותיהם ובעשיית עצי יוחסין (עצי משפחה). בשעות הערב מקיימים שיחות ומפגשים, כך שכל הנוסעים חוזרים לבסוף כבני משפחה אחת
¬    ארגון תערוכה "שם עולם" באזכרה ובעקבותיה הוצאת ספר תלת-לשוני בעברית, אנגלית ופולנית "שם עולם" - "Ever Lasting Name" ובו מסמך נדיר, יחיד במינו ששרד בכל פולין: רשימת תושבי גטו זמושץ' 1940.
      באזכרה במאי 2007 השקנו מהדורה שניה ומורחבת של הספר.
¬    נטיעת חורשת זמושץ' ב"יער פולין" אשר בנטף ליד ירושלים לזכר הניספים והמשך תרומות שנתיות לנטיעת עצים לזכר הנפטרים בני הקהילה. מ- 2006 התחלנו לטעת עצים לכבוד הולדת תינוקות של בני הארגון.
¬    ארגון תערוכה שנפתחה בערב יום השואה 2001, להנצחת קורבנות של השואה (בתערוכה פורסמה רשימה יחידה במינה של תושבי גטו זמושץ'. משנת 1940 - 10,086 איש, אישה וילד על כל פרטיהם האישיים).
¬    ארגון תערוכה "זמושץ' - עיר יהודית" שנפתחה באזכרה השנתית בערב יום השואה ב- 2002 בסינמטק תל-אביב. ובעקבותיה תצא לאור בשנה הבאה חוברת בשם זה.
¬    איסוף וריכוז (במשך 15 השנים האחרונות) של מסמכים, תעודות, תמונות וחומרים  מעניינים ובעלי ערך היסטורי הנוגעים לבני קהילת זמושץ' והסביבה. דרכם מושגת מטרתו העיקרית של הארגון דהיום - שיקום הזכרון האישי, משפחתי וקהילתי תוך כדי הנצחת קהילת זמושץ' אנשיה ופועלם.
¬    עזרה בהכנת עצי יוחסין (עד 7 דורות אחורה) לכל פונה ממחוז לובלין.
¬    עזרה במתן חומרים ועידוד למחקרים על קהילת זמושץ' - החל מילדי בית-ספר  יסודי וגמור בדוקטורנטים מישראל.
¬    שיתוף פעולה עם חוקרים בפולין במחקריהם על קהילת זמושץ' והזמנה ואירוח בישראל.
¬    עידוד מוסרי לכתיבת זכרונות של ניצולים ו/או עשיית סרטים כגון ספרו של מר פרנק משה "להשרד ולהעיד" - טראומת השואה של ילד יהודי מזמושץ' ו/או עשיית סרטים כגון "תחת עץ התפוח" סיפורה של מינה קניגסברג לבית ריימן/זץ מזמושץ'. כל אלו כדי להלחם במכחישי השואה.
מאוד היינו רוצים שיהיה בידינו תקציב לא רק לעודד מוסרית, אלא גם לתרגם ולהפיץ את העדויות החשובות האלה ברחבי העולם.
ב- 2002 התחלנו לשתף פעולה עם ההוצאה לאור של "יד ושם" (הודות למנהלת ההוצאה לאור, ד"ר בלה גוטרמן לבית זיידן/קלפלד/רוזנפלץ (חברת הארגון) וכך עדויות החברים שתימצאנה ראויות תודפסנה ותפורסמנה ע"י "יד ושם".
מ- 2006 אנו משתפים פעולה עם הוצאת "קווים" המוציאה אוטוביוגרפיות, ספרי שורשים, הנצחה וזכרון.
¬    אחת המשימות שהצבנו לפנינו הינה איתור צאצאי הקהילה בארה"ב, קנדה וארגנטינה ושיקום הקשר עם הסניפים שם וכן הידוק הקשרים עם יוצאי הקהילה בכל ברחבי העולם. עלה בידינו לאסוף נתונים של 280 משפחות בלבד. עבודה רבה עוד לפנינו.
¬    ממאי 2002 עד 2005 הונהגו פגישות משוב חודשיות בבי"ס עירוני ה' בתל-אביב (הודות לד"ר אורבך מנהל ביה"ס וחבר הארגון). בפגישות שנערכו באווירה חברית השתתפו בני הדור הראשון השני והשלישי, מכל רחבי הארץ, בנוסף לחברי הועד ומלבנים בעיות העומדות על הפרק.
¬    פעילות רבגוונית ואינטנסיבית מאז 1997 להצלתו ושיקומו של בית הכנסת הספרדי העתיק בזמושץ' (הקהילה בזמושץ' היתה קהילה מעורבת, ספרדית-אשכנזית), כולל פרסום כתבה "הרצחת וגם ירשת" בעברית ואנגלית בעולם, כולל בירחון "מזכּר".
¬    תערוכה "מאלבום התמונות הקרוע 1900–1942" בערב יום השואה 2004 באודיטוריום ע"ש רקאנטי במוזיאון ת"א לאמנות במסגרת האזכרה לקהילת זמושץ' והסביבה. ב- 2005 נפתחה בבת-ים במהלכה התבצעו הדרכות לתלמידי בתי הספר. ב- 23.4.06 נפתחה באשכול הפיס באשקלון. התערוכה מורכבת מ-36 צילומים שעברו עיבוד ע"י האמנית ג'ודי (יהודית) אייזן. התצלומים מנציחים עולם שאיננו עוד.
ב- 2008 תוצג התערוכה בתיאטרון "יהלום" ברמת גן בינואר ובאפריל ב"היכל ניצן" בראשון לציון.
¬    ביולי 2004 יצאה משלחת לפולין לאירוע של גילוי הלוט מלוחות הזכרון בשלוש שפות: עברית, אנגלית ופולנית, שנקבעו על בית הכנסת הספרדי העתיק בזמושץ' (נבנה ב- 1600). אירוע שסוקר ע"י הטלוויזיה והעיתונות הפולנית. באירוע מרשים השתתפו, חוץ מחברי הארגון, ראשי ערים מהסביבה, נציגי הממשלה למיניהם, השגריר הישראלי בפולין ובנו ואחרים.
אנו נמצאים בשלבים אחרונים של הקמת עמותה בה יהיו אישים מכל העולם (כולל פולין), שתפעל להצלת בית הכנסת והפיכתו למוזיאון ומרכז הנצחה ליהודי זמושץ' וסביבתה שנספו בשואה. את הנושא מרכז מר יורם גולן למשפחות גולדווג/שפירו/ מייזלס.
ב- 2006 שלחנו כסף לחיבור בית הכנסת לחשמל.
¬    הוצאת במאי וצלם לגילוי הלוט מלוחות הזכרון שנקבעו על בית הכנסת בזמושץ' לעשיית סרט על המסע הנפשי שעוברים האנשים בני כל הדורות בגילוי הסיפור המשפחתי-האישי-הקהילתי. עריכת סרט "האם יש נחמה בידיעה?" בעקבות המסע לפולין ב- 2005 שהוקרן בערב יום השואה 4.5.05 במוזיאון ת"א.
¬    מזה שנתיים נערכים מפגשים לפני האזכרה בשם: "דור ראשון עונה לדורות ההמשך". בהתכנסות יש לדור השני והשלישי הזדמנות נדירה לשאול את כל השאלות שלא היה לכם את מי לשאול על אורח החיים, בתי ספר, המלחמה, הבריחה לרוסיה, בני משפחותיכם, לזהות דמויות מהאלבום המשפחתי (הביאו מהבית!) ועוד.
¬    יוזמה לבניית בית כנסת במודיעין - רפליקה של בית הכנסת הספרדי העתיק בזמושץ'.
שיתוף פעולה עם קבוצת צעירים, היוזמים בניית בית כנסת במודיעין שיהיה רפליקה של בית הכנסת הספרדי העתיק בזמושץ' (שנבנה ב- 1600). המועצה כבר הקצתה קרקע (2 דונם) במקום הפונה לנוף וכעת אנו ממשיכים במאמצים מקומיים (במועצת מודיעין) וארציים לקידום הפרויקט.
מטרת היוזמה: מחד בניית בית הכנסת על כל המשתמע מכך, בית מקדש מעט לתפילה, לימוד תורה, העשרה חינוכית לבני נוער ועוד. מאידך תעתיק מדויק של בית הכנסת שעומד על תילו עד היום בעיר זמושץ' שבפולין, מתוך מטרה להבטיח את העתיד ע"י שימור העבר, כלומר הנצחה חיה של הקהילה הספרדית-אשכנזית שנחרבה ע"י הגרמנים, 360 שנה מאוחר יותר, במלחמת העולם השניה ב- 1942.
בבית כנסת אמור להיבנות חדר לתערוכות מתחלפות וקיר הנצחה לניספים.
עד כה המאמצים לא נשאו פרי.
¬    מוזיאון ליהודי בילגוריי -  התברר כי יזם פולני מבקש לבנות מוזיאון ליהודי בילגוריי. בעקבות מידע זה, נערך מפגש של מספר אנשים ילידי בילגוריי ובני הדור השני שבו הוחלט על שיתוף פעולה עם היוזמה והועלו רעיונות לגבי: חיפוש מסמכים למוזיאון, שיקום בית הקברות בבילגוריי והקמת יחידת בילגוריי בתוך ארגון יוצאי זמושץ'.
איש הקשר של יחידת בילגוריי הוא ישראל בר-און דור שני למשפחות פוטר/זיצר/ דורנבאום מזמושץ'   ובראון/פוטר מבילגוריי.
¬    הוצאת עיתון "זאמאשטשער שטימע" רפליקה של עתון מ- 1928 בצד אחד וחדשות הארגון 2006 בצד שני ושליחתו לכל אנשי הארגון.
¬    מימון הבאת חומרים שאסף ההיסטוריון בויירסקי על יהודי קרסניסטב לישראל. הדבר התאפשר הודות לתרומה נדיבה של בן דור שלישי המבקש להישאר בעילום שם.
¬    זה כמה שנים נעשים מאמצים לשיקום בתי הקברות בזמושץ' וסביבתה. מאמצים אלה נשאו פרי. בזמושץ' -  בשנתיים האחרונות נאספו שברי מצבות ושופצו בגדר האנדרטה. בשצ'בששין - בקיץ 2006 נוקה בית הקברות ומצבותיו פוענחו הודות להתנדבותם של תלמידי בי"ס "רעות" בירושלים.
ניקוי שטח בתי הקברות ופענוח המצבות נעשה גם בקרשניק וביוזפוב. באיזביצה נוקה שטח בית הקברות והוקמה אנדרטה והוחזרו המצבות ששימש את הגרמנים לבנין בית הסוהר של הגסטפו. המצבות השלמות שופצו באוהל הצדיק יוסף מרדכי ליינר את האחרות ימקמו בחומת בית הקברות שתיעשה.
ב- 16.3.07 נפתחה תערוכה בתיאטרון ירושלים של צילומי השיקום.
¬    ב- 30.5.07 נערך אירוע האזכרה והשקת האתר. מאז ביקרו באתר למעלה מ- 52,000 מבקרים(!)
¬    בפברואר-מרץ 2008 נערכו שלושה ביקורים של חברי הארגון ב"יד ושם". הביקורים היו ביוזמת הארגון, כולל הסעות. קדמו לסיורים קבלת פנים של כל קבוצה וקבוצה. ביקרו למעלה מ- 200 איש וחוות הדעת היו מעולות.
 
נכון להיום, אנו פועלים להשלמת ארכיון המסמכים והתמונות באתר הארגון, אך לדאבוננו המשימה הזאת היא מעל לכוחנו, שכן יש לתרגם כל מסמך לאנגלית ועברית (המסמכים כתובים בפולנית, גרמנית ויידיש). עלות תרגום דף 55 ש"ח + מע"מ, וברשותנו אלפי עמודים שיש לתרגם לשתי שפות.
כל זאת בנוסף לפעילות שוטפת, כגון אזכרות שנתיות בהם נוכחים מאות אנשים, רובם המכריע בני הדור השני והשלישי ומשלוח "מזכרים" שוטפים להפצת מידע לכל חברי הארגון.
משנה לשנה פעילות הארגון מתרחבת ומתפתחת ועל כן עולה יותר ויותר.
לדוגמא: עלות שליחת מזכר ל- 3000 בתי אב בישראל ועוד כ- 280 בחו"ל, הכולל: דיוור ישיר, הדפסת החומר, הדפסת מעטפות, שכפול, עיטוף וביול, הינה מעל ל- 6,500 ש"ח.
אנו מממנים הכל מכיסנו ופועלים בהתנדבות, כאשר כל אגורה קודש לפעילות. אין לנו כסף למשרד, למנהל חשבונות ועד כה לא הקמנו עמותה עצמאית בשל העלויות הכרוכות בכך. באופן זה נגזלת מאיתנו האפשרות לקבל תמיכה ממשלתית ואחרת, כך שחוסר המימון מביא באופן פרדוקסאלי גם לחוסר אפשרות לקבל תמיכה כספית.
אנו מבקשים ממך לפתוח את הלב ולתרום לעשייה שלנו:
1. פעילות שוטפת של הארגון (הדפסות, משלוח מכתבים וכו').
2. תרגום מסמכים לאתר.
3. מימון לאיסוף וצילום תמונות בעולם כולו לארכיון האתר.
4. שיקום בית הכנסת העתיק בזמושץ' והפיכתו למוזיאון ואתר הנצחה ליהודי זמושץ' והסביבה.