ארגון יוצאי זמושץ' בארגנטינה
מאת: וואלף קארנמאס
תורגם ע"י צפורה בן-עמי לזכר משפחות לדרמן, איירוייס, אמר, ווליגורה
דף 1242
לקראת סוף המאה (ה-19) ובשנים הראשונות למאה (ה-20) החל זרם הגירה גדול ממזרח אירופה והחלה גם עזיבה מהעיר זמושץ, בעיקר היגרו לצפון אמריקה - ארה"ב. מאות מבני העיר היגרו, מי מסיבות כלכליות ומי בשל רדיפות פוליטיות לאחר המהפכה הרוסית.
לאחר עשרות שנים של הגירה, החלו להגר מהגרים מפולין גם לדרום אמריקה, לארגנטינה וביניהם גם מעט מאנשי עירנו - זמושץ, אשר "אבדו" ולא הקימו כל ארגון קהילתי.
זרם המהגרים לארגנטינה גבר לאחר השינוי שחל בפולין לאחר מלחמת העולם הראשונה. בין השנים 1920-30 החלה עזיבה משמעותית של יהודים מפולין לארגנטינה וביניהם גם בני זמושץ'.
הדחף לעזיבה מהמדינה הפולנית הצעירה היה המצב הפוליטי הכלכלי ותנאי המחיה הקשים.ההגירה לארגנטינה הייתה המוצא היחיד. לא היה מקום אחר שאליו אפשר היה להגר ללא קשיים.היו כאלה שהיה בדעתם להגר לצפון אמריקה, ע"י כך שנסעו תחילה לארגנטינה כי לפי חוקי ההגירה הנהוגים, שהקשו על ההגירה לצפון אמריקה, צפו מראש שלאחר שהות של שנתיים בארגנטינה, יהיה באפשרותם להגיע למחוז חפצם.
כך הגיעו ל"שנתיים" לארגנטינה כדי לעבור לארה"ב. מ"המצב הזמני" הזה התחילה ה"קולוניה" בארגנטינה.
אחד הראשונים שהגיעו לארגנטינה מזמושץ ל"תקופה של שנתיים" היה יונה אינטרופ (יונה שמרל בקרס) הגיע רק לשנתיים כדי לנסוע לארה"ב , היות ולא יכול היה לשבת סתם בחיבוק ידיים, לריק , הקים "בינתיים" מאפיה ונשאר בארגנטינה עד סוף ימיו.
ויותר מכך, הוא הביא את הוריו וארבע אחיותיו, הבכירה נישאה לאחד הפעילים, חבר בארגון היהודי-פולני והמזכיר הראשון של הארגון, לייביש ווייסבלט .
דף 1243
האחות הצעירה נישאה ל-מרדכי מיירוביץ' (מהעיר צ'נסטכוב) שהפך חבר בארגון שלנו מהמייסדים וחבר מערכת.
לאחר מכן הגיעו לארגנטינה (גם בכוונתם היה לנסוע לארה"ב) יהודה לייב מסר .אחריו הגיעו אחיו וולפיש ונתן. יהודה לייב הצליח להגר לארה"ב (ניו-יורק(, וולפיש ונתן נשארו בארגנטינה.
הראשונים שהחלו בקבלת ה"חדשים" מזמושץ', והיוו הבסיס לארגון יוצאי זמושץ' לעתידו לבוא, היו שניים:
הראשונה גב' פניה שליין ובעלה (שלא היה מזמושץ), ביתם, היה הכתובת הראשונה למהגר החדש שהגיע מזמושץ לארגנטינה, לסביבה זרה, מבלי לדעת את השפה ולרוב גם בלי מקצוע. אצל משפ' שליין הם מצאו בית אמיתי. חלקם החלו לעבוד אצל לייבל שליין - כצבעים. לייבל עסק בתיקונים ובצביעת בתים, תמיד היו לו מספר פועלים ששכר אותם לעבודה ואיפשר להם להתפרנס בהתחלת דרכם.
אחר-כך הגיע הרשל ווילדר. זוכרים אנו כי כאשר בן זמושץ התכונן לנסוע לארגנטינה, בין שאר הדברים הנחוצים והמסמכים שהכין, לקח את הכתובת של הרשל ווילדר.
למרות שווילדר התגורר רחוק מהמרכז, המהגרים "החדשים" שהגיעו תמיד מצאו אותו.
בביתו אפשר היה לפגוש את החדשים שהגיעו (גרינע). ממנו קיבלו את ההוראות והאינפורמציה הראשונה לחיים החדשים וניתנה להם "העזרה הראשונה".
אח"כ הגיע יוסף קרפ ואחריו משה פרייליך, הם גרו במרכז.
עד שנת 1928 לא היה שום קשר ארגוני בין החברים, היו נפגשים, משוחחים, מקבלים דרישות שלום שהגיעו מהבית עם המהגרים החדשים. מי שנזקק לעזרה - קיבל, הכל היה באופן מקרי, לא מאורגן ולא מתוכנן.
ואז בשנת 1928 נעשה נסיון ראשון להקים ארגון בשם :
"זאמאשטש-טאמאשאוו-הרוביעשאווער לאנדסלייט פאריין און אומגעגנט"
ארגון יוצאי זמושץ'; טומשוב וחרוביישוב
אנשי זמושץ' שעזרו לייסד את הארגון:
הרשל ווילדר, משה ווילדר, משה פרייליך, נכה רק (שוורץ), לייזר פינקמן, שמרל קרב, יאסל איילן, הירש אלבוים, יונה אינטרוב ואחרים.
בשנת 1929 הוקם בנק להלוואות (ליי קאסע) אשר נתנה הלוואות עד 150 פזות (בזמנו זה היה סכום ניכר) לרבים מהחברים והלוואות אלה אפשרו להם להביא את משפחותיהם לארגנטינה.
דף 1244
הארגון ובנק ההלוואות התקיימו זמן קצר שכן בעקבות איחוד ארגון יוצאי זמושץ' והארגון היהודי פולני, החלו ויכוחים והארגון ובנק ההלוואות התפרקו. בשנים 1930-1946 ניתנה עזרה לנזקקים שלא במאורגן. לגבי כל מקרה פעלו בנפרד, הלכו מבית לבית ודאגו לעזור.
בשנת 1946 החלה התארגנות מחדש והוקם הארגון.
* * *
הסתיימה מלחמת העולם השנייה, החלו להגיע ידיעות מהבית מהמשפחות שלנו, כל ידיעה הייתה קשה מקודמתה, כולם רצו לדעת מה עלה בגורל קרוביהם בבית (בפולין)."התעוררו" ארגונים שונים שהיו להם ידיעות מהנותרים בחיים, ה-"אדרעסן-טיש" -(שולחן הכתובות), אשר החל לאתר ולקשר את המשפחות, נוצרה אפשרות לעזור ל- "שארית-הפליטה" החלה פעילות רבה בתנועות המרכזיות והארגונים השונים של הערים והעיירות.
לא חלף יום, שלא הייתה קריאה לחברים, בעיתון האידיש היומי לבוא להירשם לאיתור יוצאי הקהילות השונות. מזמושץ עדיין לא נראו ניצולים.
בשבת אחת הייתה קריאה שיוצאי זמושץ יבואו לאולם הפדרציה.
(תמונה-אסיפה של חברי הארגון בבואנוס איירס-14.7.1946)
דף 1245
ביום שבת 29.6.1946 התקיימה הפגישה של "יוצאי זמושץ" ברח' וולסקה 1165.התברר שאלה שהזמינו את יוצאי זמושץ, היו משה ווילדר ועוזר מיטלפונקט.
נציג הפדרציה פתח את הדיון, הסביר את חשיבות הקמת הארגון ומסר הודעות שונות. לאחר מכן
כיו"ר נבחר פר' וולף קרנמס, היו"ר הנבחר הזמין את משה ווילדר לתפקיד מזכיר ונגשו לעבד תוכנית לעתיד, באותה אסיפה דנו בתוכנית העיקרית של עזרה לבני עירנו משארית הפליטה שסבלה מרדיפות הנאצים.
מיד הוחלט על איסוף תרומות למבצע העזרה, היות ובאסיפה זו לא השתתפו כל אלה הנמנים על הארגון החדש, הוחלט להזמין את כל יוצאי זמושץ לבחירת הנהלה.
ונבחרו: וולף קרנמס (יו"ר)
מקס מיירוויטש (סגן יו"ר)
משה ווילדר (מזכיר)
יצחק בוים (עוזר מזכיר)
מכל ראש (קופאי)
עוזר מיטלפונקט (עוזר קופאי)
הנהלה: אהרן ארבספלד, אברהם שייד, זכריה קאסאי (מהעיר פלוצק בעלה של פייגע וויינטרוב), הרשל ווילדר, ישראלקה ניר, קופרשטיין, לייבל שליין.
ועדת ביקורת: יעקב שצקמר, שי אייזנברג.
המשימה הראשונה הייתה לפנות לכולם ולהזמינם לארגון, כן הוחלט על שם לארגון:
"זאמאשטשער לאנדסלייט פאריין און אומגעגנט אין ארגענטינע"
ב- 14.7.1946 חגגו את הקמת הארגון בהשתתפות בני זמושץ רבים. כן נערכה גם האסיפה הגדולה הראשונה לפעילות העזרה. הסכום שנאסף העלה מחשבה על משלוח עזרה משמעותית ליוצאי זמושץ ששרדו את המלחמה.
באתו ערב נדברו ביניהם קבוצת הנוער, ילדי בני זמושץ והחליטו לעזור להורים ב"עבודת הקודש" של עזרה לניצולים ולקרובי המשפחה ששרדו. התקיימה התייעצות של הצעירים והוחלט להקים מועצת נוער בארגון של זמושץ.וכן להזמין לאסיפה כללית של הנוער כדי לדון בשאלה. באוגוסט 1946 התקיימה אסיפת הנוער, יו"ר הארגון וולף קנמס סיפר על חיי הנוער בפולין לפני מלחמת העולם השניה ועל החורבן והשמדת מיליוני יהודים ע"י הנאצים וביניהם אלפי בני זמושץ - קרוביהם. הנוער החליט לתמוך בעזרת הארגון, נבחרה הנהגה מהנוער - ילדי בני זמושץ.
יעקב מיירוויטש (יו"ר), אידא מיטלפונקט (סגן יו"ר) לייבל ווייסמן (מזכיר)
פייגה קרפ(מזכירה) ראזע הרפן (קופאי)
הנהלה: שמעון מיטלפונקט, שלום פריילך, לאו רובין, פייגע מזלם.
ועדת ביקורת: פרידה אייזנברג ופדר.
(תמונה של הנהלת הנוער)
זמן מה פעלה הנהלת הנוער ועזרה באופן פעיל וחיזקה את התנועה. אבל לא המשיכו זמן רב, החלו שיחות פנימיות, שאלות פוליטיות וחברתיות. מפלגות שונות וקבוצות רצו להשפיע על "מעגל" הנוער והגיע לידי כך שהפעילות חדלה להתקיים.
* * *
האסיפה הכללית הראשונה התקיימה ב- 13.10.1946. נבחרו באופן חוקי לראשונה בהרכב הבא:
דף 1247
וואלף קרנמס (יו"ר) עוזר מיטלפונקט (סגן יו"ר) משה ווילדר (מזכיר) יצחק סובול (עוזר מזכיר) זכריה קסאי (עוזר מזכיר) דוד פינגרגוט (קופאי)
חבר הנהלה, בעלה של גלד אוברפרשט, איצֶ'ה שוורץ (עוזר קופאי).
הנהלה: אלכסנדר ציצמן, מכל ראש, מקס מיירוביץ', אהרן ארבספלד,
אהרן-שמעון זיידוובר.
ועדת ביקורת: ברנדוויין,לייזר פינקמן ושמרל קרב.
באותה אסיפה הוחלט גם להתקשר ל"צענטראלן הילפס-קאמיטעט" המועצה המרכזית לעזרה, בכדי שהעזרה שאנו מבקשים לתת - תישלח באמצעותם.
כך שלחנו מספר ארגזים עם מלבושים אח"כ קיבלנו מכתבי תודה רבים מנצולי זמושץ. הממונים גם מסרו שהדברים חולקו בצורה נכונה, כן שלחנו גם חבילות אישיות וגם תמיכה כספית.
* * *
ההנהלה השניה נבחרה באסיפה הכללית ביום 7.5.1947. באותה אסיפה נבחרו וולף קרנמס (יו"ר) שיי אייזנברג (סגן יו"ר) יצחק סובול (מזכיר) אהרן ארבספלד (עוזר מזכיר) דוד פינגרגוט (קופאי) אלכסנדר ציצמן (עוזר קופאי) זכריה קסאי (עוזר קופאי).
הנהלה: אהרן-שמעון זיידוובר, מכל ראש, איטש שוורץ, יצחק בויים.
ועדת ביקורת: משה פריילך, שמרל קרב.
באותה אסיפה נבחרה גם ועדת נשים כדי לעזור בביצוע הדברים.
(תמונה של ועדת הנשים בארגון זמושץ בבואנוס איירס)
דף 1248
כדי לספק את צרכי הקהילה וכדי להענות להפניה של שארית הפליטה מזמושץ שנעזור להם לאסוף את שרידי הקורבנות שהושלכו בצידי הדרכים ובשדות סביב זמושץ ולהביאם לקבר ישראל.
לועדת הנשים נבחרו: פיני שליין, לייטש בוים, ספי ציצמן, ברנע אלבירט, נכה שוורץ, שרה אייזנברג, גולדה פינגרוט, קייל פלדשטיין, הנע מיירוביץ', שרה ראש וגיטל איילן.
ועדת הנשים עזרה בביצוע ההתחייבויות, קיימה הצגות שהכניסו כספים שנשלחו לזמושץ שהופנו למטרה קדושה.
ביוני 1947 הוחלט להנציח את זמושץ - בתמונת צייר-אומן שתשמש זכרון וסמל, ההחלטה מומשה, את התמונה צייר האומן משה פייגנבלום. תמונה זו היתה סמל הארגון שלנו.
* * *
ההנהלה השלישית נבחרה באסיפה הכללית ב-9.5.1948 נבחרו: וולף קרנמס (יו"ר) שי אייזנברג (סגן יו"ר) קובא ציצמן (מזכיר) לייטש בוים (מזכירה) זכריה קסאי (עוזר מזכיר) דוד פינגרגוט(קופאי) אלכסנדר ציצמן (עוזר קופאי).
הנהלה: יוסף איילן,אברהם שייד,מכל ראש, אהרן-שמעון זיידוובר, יצחק בוים.
ועדת ביקורת: משה ווילדר, הרשל ווילדר, דוד איילבירט.
* * *
ב-23.4.1949 נבחרה ההנהלה הרביעית בהרכב: אלכסנדר ציצמן (יו"ר ) וולף קרנמס (סגן יו"ר) קסאי (מזכיר) גב' סאפיא ציצמן (סגנית מזכיר) שי אייזנבררג (קופאי) אהרן ארבספלד (עוזר קופאי).
דף 1249
הנהלה: מאקס מיירוביץ', משה לוכסנבורג, אהרן שמעון זיידוובר, חיים הרן, דוד איילבירט, וכן גם נשים: נכה שוורץ, שרה אייזנברג, ברנה איילבירט.
ועדת ביקורת: אביש שילדרגמיין, משה פריילך.
ההנהלה החמישית נבחרה באסיפה הכללית ב- 29.4.1950.
נבחרו באסיפה זאת וולף קרנמס (יו) מקס מיירוביץ' (סגן יו"ר) זכריה קסאי (מזכיר) אהרן ארבספלד (עוזר מזכיר) שי אייזנברג (קופאי) אלכסנדר ציצמן (עוזר קופאי).
הנהלה: אברהם שייד, שלמה גולדצוויג, הרשל ווילדר, לייבל רינד, יונה פלדשטיין.
ועדת ביקורת: שמערל קרב, יסל קרפ.
ההנהלה השישית נבחרה באסיפה הכללית ב-6.10.1951 בהשתתפות וולף קרנמס (יו"ר) מקס מיירוביץ'(סגן יו"ר) זכריה קסאי (מזכיר) יצחק סובול (עוזר מזכיר) שי אייזנברג (קופאי) אלכסנדר ציצמן (עוזר קופאי).
הנהלה: אהרן ארבספלד, קובי ציצמן, שלמה גולדצווייג, אהרן-שמעון זיידוובר.
ועדת ביקורת: סאפיה ציצמן לייטשע בויים.
בחודש אוגוסט באותה שנה הוחלט על הוצאת "פנקס זמושץ".
באותה שנה חודשה בחירת ועדת הנשים ונבחרו: שרה אייזנברג, הנה מיירוביץ', נכה שוורץ, גיטל איילן, סאפיה ציצמן, ברנה איילבירט, גולדה פינגרוט, חנה שייד, לייטשה בויים, לייבה ווייסבלט, גיטל גילדצוייג וקיילע פלדשטיין.
ההנהלה השביעית נבחרה באסיפה הכללית ב-18.7.1952 ונבחרו: שלמה גולדצווייג (יו"ר) וולף קרנמאס (סגן יו"ר) זכריה קסאי (מזכיר) אהרן ארבספלד (עוזר מזכיר) מקס מיירוביץ' (קופאי) קובה ציצמן (עוזר קופאי),
הנהלה: שי אייזנברג, ישראל ניר, נתן לבקוביץ, יצחק בוים, אלכסנדר ציצמן יונה פלדשטיין.
ועדת ביקורת: סופיה ציצמן ויעקב שצקמר.
ההנהלה השמינית נבחרה באסיפה הכללית של ה-8.8.1953 נבחרו: וולף קרנמס (יו"ר) אלכסנדר ציצמן (סגן יו"ר) זכריה קסאי(מזכיר) אהרן ארבספלד (עוזר מזכיר) שלמה גולדצווייג (קופאי) איטשה שוורץ(עוזר קופאי).
הנהלה: שי אייזנברג, מקס מיירוביץ', חיים הרן, ישראל ניר, לייבל רינד.
ועדת ביקורת: יצחק בוים נתן לבקוביץ'.
דף 1950
האסיפה הכללית התשיעית מה- 1.8.54 בחרה ב: וולף קרנמס(יו"ר) שיה אייזנברג (סגן יו"ר) זכריה קסאי (מזכיר) איטשה שוורץ (קופאי) יצחק בויים (עוזר קופאי).
הנהלה: מקס מיירווטש, אהרן ארבספלד, אלכסנדר ציצמן, יחזקאל שלק.
ועדת ביקורת: שלמה גולדצווייג, מכל ראש.
ב-20.8.1955 התקיימה אסיפה כללית שהחליטה להביע אמון בהנהלה הנבחרת ולא לבחור באחרת עד לאחר הוצאת הספר.
בנוסף נבחרו: קובה ציצאן (עוזר מזכיר) ומאיר ליבר להנהלה.
ההנהלה קיימת עד היום. (נכון לשנת 1957)
הארגון עזר במשך כל השנים לחברים נזקקים בעת מחלה או אסונות אחרים. לחלקם ניתנו כספים ללא צורך להחזיר ולאחרים כהלואה. לא קרה שפנו לעזרה, מבלי שזו ניתנה במידת האפשר.
הארגון קיים במשך כל השנים ימי זיכרון לזכר הקדושים. בכל שנה התקיימה עצרת נישאו הספדים והיה טקס דתי ע"י חזן.
דף 1951
ביום ה-27.11.1949 -הארגון חשף לוח זיכרון על האנדרטה לששת המיליונים בבית העלמין בטא בלאדא.
הארגון גם לקח חלק בעזרה חומרית לתרבות ולהתנדבות במוסדות, כמו בית חולים יהודי "איקוף" ותיאטרון יהודי "איפט", בתי ספר ומוסדות חינוך יהודיים כלליים פרט לכל מיני חסויות, פעולות תרבות ומפגשים.
בשנים האחרונות הארגון חגג ימי-עצמאות להקמת מדינת ישראל.
הדאגה העיקרית של הארגון בשנים האחרונות הייתה לממש את כתיבת הספר "פנקס זאמאשטש". מה גם שזה היה תפקידה של ועדה מיוחדת . כל הארגון נשאב לעשייה.
לא התקיימה אף פגישה, ערב הווי, או שמחות פרטיות, מבלי שנתקבלו תרומות לקרן להוצאת הספר.
* * *