ארגון יוצאי זמושץ' בקנדה

 

שארית הפליטה מזמושץ' שהגיעה למונטריאל מנתה כ-40 משפחות, רובן באו ישירות ממחנות העקורים בגרמניה. כבר במחנות אלה נהגו יוצאי העיר להתאסף להזכרות שנתיות לנספים ולפעילויות שונות, מנהג שביקשו להנציח אחרי בואם לארץ הגירתם.

ובכן, ביום א', 4 לאוקטובר 1953, נתאספו למטרה זו בביתה של גב' בלומה שטול (מהגרת "ותיקה" מהעיר החדשה של זמושץ') עשרה חברים: המארחת עצמה; מוטל שטיינר (נגר, לשעבר מרכז התרבות במחנה העקורים "האזנהקה"); חנן קרנץ (פועל, גם ממחנה עקורים); אנשל אייזנקופ (חייט, מגטו לודמיר; ברל אייזנקופ (חייט, מגטו לודמיר); אברהם שוורצברג (מורה, מפריז); מוטל רייז-דרשר (פועל, מגרמניה); קובא גרי (מנהל חשבונות, מפולין); דוד שרף (סוחר, מפולין); ומנדל פרל (ספר, מגרמניה).

קבוצה זאת החליטה פה אחד לייסד ארגון קבוע של יוצאי זמושץ' בעיר על מנת לקרב ולעודד חבריהם, לקיים הזכרות שנתיות, לשמש המשך לקהילתם החרובה, להגיש עזרה לנזקקים בעיקר במדינת ישראל, ולקיים פעילות תרבותית וחברתית: חגיגות חג ויום טוב, הרצאות, נשפים ומעל הכל – גיוס משאבים להפיק עלון ואולי אף ספר "יזכור"; באותה עת לא ידעו חברי הקבוצה על היוזמה הארגנטינאית של הפקת "פנקס זמושץ".

הצעות אלה הובאו בפני האסיפה הכללית הראשונה והחגיגית ב-29 לנובמבר 1953, אשר התקיימה באולם של ה"בונד". הערב נוהל ע"י מר שטיינר וכל חברי הוועדה המייסדת ישבו ליד שולחן הכבוד, בנוסף לד"ר צינברג, לשעבר פעיל "טאז" בזמושץ'. ד"ר זינדברג נשא דברים על פעילות "טאז" ועבודת הרופאים היהודים בזמושץ'. מר שטיינר הדגיש את חשיבותה של זמושץ' במפה של יהדות פולין, וקרא "להמשיך את תור הנצת יישוב זמושץ'". ומר אייזנקופ סקר את התארגנותם של יוצאי זמושץ' ברחבת העולם וקרא לקיים קשר אתם.

הקהל בירך על היוזמה ובחר ועד מנהל: מוטל שטיינר, יו"ר; ד"ר צינברג, יו"ר כבוד; ברל אייזנקופ, משנה ליו"ר; אברהם שוורצברג, מזכיר; דוד שרף, גזבר. בוועד הפועל כיהנו: מוטל רייז-דרשר, חנן קרנץ, יצחק זינגרמן וגב' גרי.

הארגון אכן הצליח במשימות ששם לעצמו, והוציא לפועל מגוון של פעולות. במרוצת הזמן, הוא גם קלט לתוכו חברים מסביבת זמושץ' (שברשין, טומשוב וכו'), וביוזמת גב' רויזה רייף נוסדה גם קבוצת נשים שנהגה להיפגש כל שבוע.

בין המפעלים הבולטים של הארגון במונטריאל: הקמת מצבה בחלקת "התאחדות הפועלים הנציונלים" של בית הקברות היהודי בעיר לזכר נספי זמושץ' ב-7 למאי 1967, לרגל 25 שנה לחורבן הקהילה, והרמת תרומה לבניית חדר במרפאת קופ"ח כללית בנס ציונה.

מלבד שמות הקרובים והקורבנות, חרוט בתחתית המצבה משפט של י.ל. פרץ (1852-1915), ממחזהו ביידיש, "די גאלדענע קייט" (תור הזהב): "הידמקים עברו.../ קהילות חרבו ונחרבו,/ ומעל החורבות, מעל האפר,/ מעל ראשם של נשרפים,/ של יתומים ואלמנות."