לידתה של עיר

 

זמושץ' - לידתה של עיר 

העיר נוסדה ב- 1580 ונמנתה כאחת האחוזות של משפחת אצילים פולנים- משפחת זמויסקי ע"י יאן זמויסקי שהיה פטרון גדול לאומנות ותרבות.

זמויסקי למד בחו''ל  זמן קצר בשטראסבורג  וחמש שנים באיטליה בעיר פדואה, שם הכיר את ההומניסטים והמלומדים המפורסמים שהיו שייכים לסגל האוניברסיטה. זמויסקי עקב מקרוב אחרי החיים התרבותיים בעיר ועמד על הרוח ההומניסטית ששררה באוניברסיטה, שעם תלמידיה נמנו גם יהודים, דבר שהיה כמעט בלתי אפשרי במאה ה- 16.

תוך השוואה של הרוח ההומניסטית בפדואה לרוח האנטי- הומניסטית ששלטה באוניברסיטה הישנה של יאגאלו בקרקוב נולד במוחו הרעיון להקים בארץ אחוזתו מעין פדואה איטלקית או לדבריו ''בסגנון איטלקי'' לא רק מבחינת המבנה האדריכלי , אלא גם מבחינת ערכה התרבותי והחינוכי.

כשחזר לפולין  הביא מלומדים מאיטליה שיפיצו את רוח המדע והתרבות ששלטה באותם ימים באוניברסיטאות באירופה אך לא בפולין, ושהאוניברסיטה בקרקוב התנכרה לה.

משאת נפשו של זמויסקי הייתה אוניברסיטה, שם יקבל הנוער ממעמד האצילים חינוך הומאניסטי והכשרה יסודית לקראת השתתפותו בחיים המדיניים שבפולין, במקום שיטת הלימוד הדתי שהייתה נהוגה באוניברסיטה של קרקוב ועוררה את התנגדותו של דור האצילים הצעיר.

כך, מתוך רצון של איש אחד אשר נלחם בקפאון אקדמי  ששרר בקרקוב קמה עיר ובמרכזה אוניברסיטה ושמה היה "אקדמיית זמויסקי". זאת הייתה הסיבה העיקרית לתכניתו של זמויסקי לייסד עיר חדשה. 

בשנת 1578 חתם על חוזה עם אדריכל איטלקי בשם ברנרדו מוראנדי. בתחילה הצטמצמה התכנית לבניית ארמון מפואר בלבד אך כעבור שנה צצה סביב הארמון עיר שלמה. ב- 3 באפריל 1580 הוכרזה זמושץ' כעיר חדשה.

 מצודה נבנתה סביב העיר כדי להגן עליה ולתת בטחון לחיים בתוך תחומיה והגנה מפני פלישת גייסות זרים.  הוזמנו בעלי הון, סוחרים ובעלי מלאכה להתיישב בעיר.

זמויסקי משחרר את התושבים הראשונים מחובת המיסים ל- 25 שנים.

ביוני אותה שנה מענק המלך סטפאן באטורי לעיר היתר מיוחד לערוך שלושה ירידים בשנה , לבנות מחסנים לסחורות שיוצאו לשם מחלקי המדינה האחרים.

בימי ירידים ישב שם אפילו בית- דין לברור תביעות מסחריות. תושבים שהיו רוצים לעבור בעיר בזמן הירידים מבלי לשלם מכסי- מעבר היו צריכים להציג את סחורותיהם במשך שלושה ימים על מנת שתושבי העיר יוכלו לקנות את הדרוש להם.  היו סוחרים שהמקום מצא חן בעיניהם והחליטו להקים שם את ביתם.

זמויסקי נתן לכל קבוצה סוציאלית שונה בהתאם להשתייכותה הלאומית דתית זכויות יתר מאחר וההתישבות בעיר הייתה כרוכה בסיכונים מסוימים כגון חיסול עסקים ובתים במקומות  רחוקים ולעיתים אפילו מחוץ לגבולות פולין.

תושביה הראשונים הם ארמנים שמגיעים מתורכיה הרחוקה, הם גרים ברחוב אחד שהועיד להם השלטון בעיר. הם מביאים איתם לפולין את מקצוע עיבוד העור, מוענקת להם גם הזכות לסחור ביין, יי''ש ושיכר. מסופר שלאחר שנתיים יש כבר ארמנים בעלי בתים בעיר.

אחריהם מתיישבים בעיר יוונים המקבלים גם זכויות יתר בהיותם קתולים-יוונים נבנית להם כנסיה משלהם.  היוונים מנהלים אורח חיים עצמאי, ויש להם חופש דתי.

אחריהם מגיעים צ'כים אשר מקבלים גם כן זכויות מיוחדות.

וכך הולכות ומתרחבות בזמושץ' קבוצות לאומיות החיות לפי מנהגיהם הקדומים הן בתחום השפה, הדת ותעסוקות הכלכלה השונות.  כל קבוצה לאומית שומרת על הזכויות שהוענקו לה כעל בבת עינה.

נוסעים רבים עוברים בעיר ומספרים בשבחה של העיר החדשה המיוחדת במינה שתושביה הם בני לאומים, לשונות ודתות שונים החיים בהרמוניה הדומה ל"שטיח מרהיב עין בשלל צבעיו".

בניגוד לערי פולין האחרות שבעלי המלאכה שלהם הקפידו על ציביון נוצרי- קתולי של האגודות שלהם והתנגדו לתת לבני דת אחרת דריסת רגל שימשה זמושץ' דוגמה ראשונה לסובלנות בתחום זה. 

העיר מתפשטת במהירות ובשנת 1591 יש בה 301 בתי חומה ובשנת 1596 כבר 400 בתים בסגנון איטלקי.

פדואה פולנית זאת עוררה את התלהבותם של כל הנוסעים באותה תקופה והם לא נלאו לספר ולהלל ואף לחבר שירים לכבודה.

איטלקי שביקר בעיר זמושץ' בשנת 1953 כותב:

"עיר זו יפה להפליא ומצויינת בחן איטלקי אמיתי, בתיה טובים ומרביתם בתי חומה" 

איטלקי זה מרבה להתלהב גם מן הספרייה העשירה אשר זמויסקי נתן במתנה לאקדמיה בזמושץ'.

כל קבוצה וסחרה והמלאכות השונות בהן היא עוסקת ולכן לא פלא שנמשכים אל העיר מהגרים מגרמניה, אנגליה , תורכיה, יוון, פרס, איטליה והונגריה.

הרגשת החופש של מעמד העירונים בעיר הייתה מרובה בהשוואה לערי פולין האחרות בגלל הזכויות שהם קיבלו כמו אלה שניתנו למעמד האצולה.

הם היו פטורים מתשלום מכס עבור סחורות שייבאו.

זמויסקי ממריץ את בני עירו ללמוד באקדמיה שנפתחה בטקס מפואר בשנת 1593 ובנאום שהוא משמיע בפתיחה אמר בין השאר:

"שונא אני את המורים המפטמים את מוחות הנוער בלימודי פלפול מיותרים, שבמקום להקנות השכלה אמיתית הם דוחפים תהומה ואינם מרחיבים את הדעת והאמת אלא מחניקים אותן."

משאת נפשו הייתה דמוקרטיזציה של החינוך, בצורה שיוכלו להנות ממנו גם האצילים ולא רק העשירים אדירי- ההון בלבד ושהלימודים יהיו בעלי ערך מעשי. הוא הנהיג בפעם הראשונה בתולדות פולין לימוד אנטומיה בשיטה מעשית באמצעות מורים שהזמין מאיטליה. הרכב המורים היה עשיר, בני ארצות שונות ובני דתות שונות (כמובן מלבד היהודים).  המורים הזרים לא האריכו לשהות בעיר כי עדיין נעדרו בה חיי תרבות כמו בשאר האוניברסיטאות באירופה.

על-יד האקדמיה נמצא בית דפוס התושבים שלא התפרנסו ממסחר התפרנסו מהשירותים והעבודות שהיו מצויים ליד האקדמיה.

זמושץ' נעשתה עיר מסחר בזכות סחר-השוורים שהובאו לשם מוואליניה ופודוליה ונשלחו אחר כך לשלזיה ולגרמניה במסחר זה מילאו היהודים תפקיד חשוב.

היהודים היו האחרונים שהוענקה להם זכות הישיבה בזמושץ' היא לא הייתה העיר היחידה אף לא הראשונה בערי פולין שמנעו מן היהודים להתיישב בתחומן, בין ערים אלו נמנתה גם ורשה. העיר הפולנית לא יכלה להגיע ליציבות כלכלית ולעושר מסחרי בלי מעמדו של היהודי וכספו.

בשנת 1588 ניתנה זכות מיוחדת מאת מושל העיר להתגורר בה.  אך זכות זו לא ניתנה ליהודים פולנים אלא ליהודים ספרדים.

היהודים האשכנזים מגיעים לעיר בשנת 1595 ואז בונים את בית הכנסת האשכנזי הראשון. הקהילה היהודית מתארגנת למסגרת של חיי קהילה בראשית המאה ה- 17.

בשנת 1856 היה מספר היהודים רק 2490. במשך 40 שנה, עד סוף המאה ה- 19 לערך התרבה מספרם עד 7034. מאז הייתה עליה מתמדת במספר . לאחר מלחמת העולם ה- 1 בשנת 1921 מנו יהודי זמושץ' 9383 ו- 10 שנים לאחר מכן 10,265. ערב פרוץ מלחמת העולם ה- 2 היה מספרם בין 13,000- ל- 15,000.