הלימודים היהודיים לפני מלה"ע הראשונה

 

הלימודים היהודיים לפני מלחמת העולם הראשונה


בתי ספר פולנים היו קיימים בעיר מאז היווסדה.

לבתי הספר היהודים הייתה מסורת ארוכת שנים. כבר בשנת 1588 נוסד בית ספר יהודי ראשון. כדי להקים בית ספר יהודי לא נזקק מקימו לאשור או רשות משום גורם.

בשנת 1786 הוקם בעיר בית ספר יהודי גרמני שהמשיך להתקיים שנים רבות , בשנת 1804 למדו בו 230 תלמידים.

את התרומה הגדולה בהוראה בתחום בית ספר היסודי צריך ליחס לקרולינה אלטברג, אשר פתחה בזמושץ' בשנת 1896 בי''ס יהודי דו-שנתי לבנות. היה זה בית הספר השלישי בעיר זאת אחרי בית ספר לבנים של ס. חודאק ו-מ. סובול. באתה תקופה מנתה האוכלוסיה היהודית בעיר 6467 אנשים הלימודים התקיימו בשפת החובה הרוסית. לאחר שנת 1905, הונהגו לימודי השפה הפולנית לפי ספרי הלימוד של נייביאדומסקה, ארונקובנה ובוגוצקה.

הגב' אלטברג עשתה מאמצים לקבל רשות לנהל קורסים למבוגרים, לארגן עבודה מעשית בתחום החינוך למורות מתחילות , וכמו-כן לפתיחת בי''ס 4 שנתי עם תכנית לימודים הדומה לתכנית הלימודים של חטיבות הביניים

עם היוזמה והעיסוק בנושא, נוספו לגב' אלטברג בעיות. ביה''ס נסגר מאחר ולטענת השלטונות התלמידות בהנהגתה, שרו שירים אסורים ו''בעלת הבית'' מתייחסת בעוינות אל ''שלטון החוק''. אחרי השתדלויות רבות, התערבות והסברים, אושר לה להמשיך ולנהל את ביה''ס בתנאי שמאותה עת יהיה תחת פיקוח הדוק של המשטרה.

בית הספר של ס. חודאק נחשב בית-ספר ברמת לימוד גבוהה. לימדו שם היסטוריה יהודית בשפה העברית. בבית ספר זה למד חיים בריסקר בנו של אחד הציונים הפעילים בפולין שהתגורר בורשה ושלח את בנו ללמוד בזמושץ'.

כמובן שבאופן מסורתי למדו הבנים בראשית דרכם ב''חדר'' לא ניתן להתעלם מתפקידם של בתי הספר הדתיים- ''החדרים'' בחיזוק ההשכלה והפולניות. רשתותיהם החוקיות והלא חוקיות פעלו בזמושץ' לפי התקנות הקיימות. אפשר היה ללמד בהם את השפה הרוסית, חשבון, דת משה ואת השפה האידיש.

בביקורת שנערכה גילו שלימדו בהם במעט מאד מיסודות השפה הרוסית ולעומת זאת לימדו היטב חשבון ואת השפה הפולנית.

בזמושץ' שלפני מלחמת העולם ה- 1 היו 20 חדרים ובשנת 1915 ידוע כי היו 150 ''מלמדים'' שלימדו בחדרים. באותה תקופה העיר מנתה מעל ל- 18,000 אזרחים. היהודים מנו אז מעל 60% מתוך כלל התושבים. ליהודים היו שייכים אתרים אדריכליים ואומנותיים הקשורים לקיום הדת כגון שני בתי כנסת, שני בתי תפילה, מקוואות ''חדרים'' ובית חולים.

מבחינה חוקית היתה אמורה האוכלוסיה היהודית להיות שווה לאוכלוסיה הנוצרית. מעשית התקיימה אפליה בכל השטחים ובעיקר בבתי ספר.

אל חטיבות הביניים הממשלתיות התקבל רק אחוז קטן (10%) של יהודים. הערימו קשיים על נגישותם לעריכת דין ועדיין התקיימה החלוקה בין התאגדויות עובדי מלאכה יהודיים ונוצריים.

בשנת 1908 הוקמה גימנסיה עברית שהייתה גם בית ספר עברי וגם היה בה "חדר". זה היה הבית הספר הראשון ''המשולב''. בגימנסיה לימדו עברית בעברית. לימודי השפה התנהלו כמו בברליץ. מקימי ביה''ס היו הרש הנדלסמן יוסף צ'סלר וזיסו פולק. היו להם הרבה מתנגדים מקרב קהל הדתיים אשר נלחמו להפסקת הלימודים בבית ספר ואשר מוריו נקראו בפיהם ''אפיקורסים''. את ביה''ס סגרו בשנת 1914 מאחר ורוב מוריו ברחו לרוסיה בגלל פרוץ מלחמת העולם ה- 1.

לאחר המלחמה חזרו חלק מהמורים והחלו להקים בתי ספר ששפת הלימוד בהם היא יידיש. בבתי הספר שלימדו בעברית טענו הדתיים שהמורים מחדירים לראשי הילדים רעיונות ציוניים וסוציאליסטים והם חששו שהשפה היידיש תידחק הצידה.