ישראל פלץ

 

ישראל בן אהובה (ליבה) וצבי פלץ, נולד ביום כ"ה באלול תרפ"ד (24.9.1924) בעיר זאמושץ, פולין.
סיים בית-ספר יסודי ועבד כחייט. בפרוץ מלחמת-העולם השנייה נפרד מעל משפחתו, שהושמדה ברובה, ונשלח למחנה ריכוז בקראקוב. ב-1943 הועבר לגרמניה והיה כלוא במחנות הריכוז בוכענוואלד ומאוטהאוזן, שם שוחרר ב-1945.

בשנת
1947 עלה לארץ באונייה "ארבע חרויות", התנגד בעוז לחיילים הבריטיים שהשתלטו על האונייה ליד חופי חיפה, אך הוכרע. כשבעה חודשים היה עצור במחנות קפריסין. כאשר הגיע לארץ התגורר בתל-אביב ועבד בבניין.


מיום עלייתו היה חבר "ההגנה" ומן הראשונים שעברו לשירות מלא. הוא התגייס יחד עם מספר חברים שהיה קשור אליהם ביותר, והיה תמיד מעודד את האחרים וכובש את זיכרון ימי תלאותיו עמוק בחובו. עם חלוקת הצבא לחטיבות צורף לגדוד בחטיבת "גבעתי" והשתתף בכל קרבותיו.

ביום י"ז באדר ב' תש"ח (28.3.1948) חזר במשוריין מגדרה לבסיסו בתל נוף. אנשי כנופייה ממע'אר תפסו את בית-הספר הסמוך לצומת, הטמינו מוקש חשמלי בכביש המוליך לתל נוף והפעילו אותו כאשר עבר המשוריין במקום. הפיצוץ גרם להתלקחות המשוריין והאש העזה מבניין בית-הספר לא איפשרה גישה אליו. בו בלילה פשט כוח לוחמי "גבעתי" על בית-הספר ופוצץ אותו, ולמחרת חולצו גופות אנשי המשוריין השרוף. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות.
 
נערך ע"י ישראל שק לפי הספר "זמושץ' בגאונה ובשברה" ולפי אתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון.

ראה דף "יזכור" של ישראל פלץ באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל