זאב פיין

 

 

זאב בן דינה ושלמה פיין, נולד ביום כ"ח בסיוון תרע"ט (26.6.1919) בעיר זמושץ', פולין.
ב-יולי 1925, בהיותו בן שש, עלה
עם הוריו לארץ.
לאחר שסיים את לימודיו בבית-ספר יסודי בעפולה, בה השתקעו ההורים כחקלאים, יצא להכשרה בכמה ממשקי העמק. הוא השתייך לתנועת "הנוער העובד". היה חבר ההגנה מנעוריו ומן הראשונים להתנדב לכל מקום. במשך מספר שנים היה חבר הפלמ"ח, איש הפלי"ם של קרית חיים. למד מכונאות ונהגות, עבד בקואופרטיב "משמר המפרץ" ונתקבל כמכונאי בקואופרטיב "שחר". כעבור זמן מועט הצטרף לקואופרטיב והיה אחראי במוסך, ואף העמיד תלמידים במקצוע זה.
בימי מלחמת-העצמאות השתתף בקרבות ברמת יוחנן, ואדי רושמיה ומשמר העמק מתוך גבורת-נפש ראויה לציון. ביום י"ג בניסן תש"ח (22.4.1948) - יום שחרור חיפה - נפל זאב בקרב ליד כפר חסידים. אותו יום התקלקלה מכונית-נוסעים של "שחר" והוא נשלח לתקנה יחד עם חברו-לעבודה, שרגא גודס ז"ל. בשובו במכונית בכביש נשר-יגור התנהל שם קרב בין הלגיון הערבי ובין ה"הגנה". בהשתתפם בקרב זה מצאו את מותם הוא וחברו, כשנשקם בידם.
אף כי לא היה חייב גיוס, הלך מרצונו הטוב. לפני צאתו לתפקידו האחרון העלים את מטרת נסיעתו, כדי שלא יעכבו בידו.

גם בצאתו להכשרה בעמק - והוא עודנו צעיר לימים - עשה דרכו מתוך החלטה פנימית, ולא שעה להפצרות קרוביו.
הניח אשה ושני ילדים, יצחק ואריאלה.

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.

נערך ע"י ישראל שק לפי הספר "זמושץ' בגאונה ובשברה" ולפי אתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון.

ראה דף "יזכור" של זאב פיין באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל