המגיד מדובנא

 



ספר חמדות (שעברעשין)



אהל יעקב (יוזעפאף)


יעקב קראנץ (המגיד מדובנא), נולד לאימו ולאביו זאב וולף קראנץ, בשנת 1741 בעיירה זשעטל ליד וילנה. את דרכו כמגיד דרשן, החל כבר בגיל 17. הוא הופיע בכמה קהילות, בעיקר בעיר דובנא בחבל ווהלין, בה שהה שמונה עשרה שנה. ברשימות שנמצאו לאחר מותו, נראה שהתכוון להוציא ספר בעברית עם סיפורי משליו. רבי אליהו הגאון מוילנה (1720-1797) ביקש ממנו שיטיף מוסר גם באוזניו. בתחילה סירב, אך משהתעקש הגאון, אמר לו המגיד כי חסרון יש בצדיקותו שהיא בהסתגרות בד' אמותיו וחסרה בה הגדולה שבצדיקות הנותרת על אף התחככות בחיי היומיום. למרות קרבתו לגאון לא שיתף עמו פעולה נגד החסידות. הוא נפגש עם מנחם מנדל - דער קאצקער רבי (1787-1859) בהיותו אברך. משה מנדלסון (1729-1786) כינהו אזופוס היהודי.

בימי חייו לא הוציא ספרים, למרות שהכין רשימות לקראת הוצאת ספר מסודר על "מידות טובות", שעל פיהם יש לנהוג. רשימות אלו, יחד עם אסופת מכתבים, וכמה מחברות עם טיוטות וקטעי מאמרים, נמצאו על ידי אברהם דב בער פלאם בגניזה במזריטש כ-40 שנה לאחר שנכתבו. ראשון הספרים שערך פלאם - "קול יעקב" - משלים על התורה, יצא לאור בברכת יצחק קראנץ, בנו של המגיד מדובנא. בעקבות זאת ערך והוציא עוד מספר ספרים, ביניהם הגדה של פסח עם משלי המגיד, מידות המגיד מדובנא. כמו כן שקד פלאם על העלאת הביוגרפיה של המגיד מדובנא בהקדמות לספריו.

על מראהו, אופן תפילתו, השפעתו על הקהל בזמן הדרשות, וצורת הנאום שלו, ישנם תיאורים מפורטים, אותם אסף עורך ספריו אברהם דב פלאם, מפי חברי המגיד מדובנא ומכיריו. פרסומו הרב בעת חייו הוביל כמה אנשים להתחזות למגיד מדובנא, וישנם מספר סיפורים על מצבים בהם המגיד ישב בבית הכנסת ושמע אחרים המדברים בשמו. בדרך כלל נהג לשתוק על כך, אך במקרה שההרצאה לא הייתה ישרה בעיניו היה מתעמת עם המתחזים, ובוחן אותם במבחני שנינות.

בערוב ימיו ישב בזמושץ' בה אף הלך לעולמו בשנת 1804, ובבית העלמין בה נטמן.

המגיד לגלג על אנשים המוכנים לשמור מצוות כל עוד הם רואים את טובתם והמשיל: איש עני לווה משכנו העשיר כף ומזלג ומחזיר לו כעבור יום כף מזלג וגם כפית. לשאלת העשיר מהי הכפית, עונה העני שבמזל טוב נולדה לכף ולמזלג תינוקת. לאחר זמן מה, העני חוזר לעשיר ומבקש ללוות מערכת סכו"ם שלמה. העשיר נותן לו את המערכת הגדולה והיקרה ביותר שלו. כאשר עובר זמן והסכו"ם אינו מושב, הולך העשיר לעני ושואל היכן הסכו"ם. עונה העני שלא עלינו כולם מתו. כשהעשיר מתרגז וטוען שהעני מרמה אותו, עונה העני: וכשקיבלת את הכפית, לא הייתה לך בעיה?

מהדורה מלוקטת ומסודרת של משליו הוצאה על ידי אליעזר שטיינמן, (הוצאת הכנסת, תשי"ב 1952)

(ערך לפי ויקיפדיה ישראל שק)