גליבטר

 



ד"ר יצחק גליבטר (Isaac Gelibter), רופא, נדבן, בר-אורין, מאצנט נולד בשנת 1852 בזמושץ' ונפטר בה בשנת 1931.
על געליבטער כותב ההיסטוריון הדגול וחבר הסיים ד"ר יצחק שׁיפֶּר (1884-1943) ("זמושץ' בגאונה ובשברה", תרגום ד"ר מנחם שטיין):
"עם מותו של הד"ר יצחק גליבטר שבק לנו חיים אחד משרידי התקופה אשר הוד של יופי פנימי שפוך עליה. ... עם הד"ר גליבטר ירד שאולה אולי האחרון שבין הרומנטיקאים מן הטיפוס הישן. שהרי רומנטיקן היה האיש הצנוע הזה אשר היה נוח לבריות במעשיו ובהליכותיו עד הרגע האחרון בחייו עלי אדמות.
... הרבה דברים נשגבים התרחשו בארץ ישראל. הרעיון הנעלה אשר עליו חלם הרופא הצנוע בעומק נשמתו הלך הלוך והתגשם: על הר הצופים נבנתה אוניברסיטה עברית, עוד מעט ומירושלים תצא תורה וחכמה לכל אפסי ארץ. וטרם נפתחו שערי בית המדרש על הר הצופים קנה ד"ר גליבטר מדמי חסכונו מיקרוסקופים, אחד לשנה, ונתן שנה שנה ביטוי חדש לגעגועיו הרבים על הגשמת המפעל הנשגב. וכאשר נפוצה בכל העולם היהודי בשורת הפתיחה החגיגית של האוניברסיטה בירושלים, בא גליבטר לוארשה לפני מייסדה ונשיאה הראשון של "חברת דורשי האוניברסיטה העברית בירושלים", עו"ד בוריס סטאבסקי ע"ה, והודיע לו כי גמר אומר בנפשו להוריש את כל הונו לטובת האוניברסיטה העברית."

ב"זמושץ' בגאונה ובשברה" מצוטטת רחל אמרי (פייגנברג) "מרשמי מסעותי על פני ערי פולין ועיירותיה בשנת 1928":
"... על בית הכנסת ובית המדרש שוחח אתי מתוך חיוכו הטוב ידיד נעוריו של י. ל. פרץ, הד"ר יצחק גליבטר שבבחורתו למד אתו יחד בבית המדרש הזמושצ'אי. הוא סיפר לי ששניהם העריצו אז מאד את הרמב"ם ("משנה תורה", "מורה נבוכים") ובתפילת שמונה-עשרה היו עומדים לפי הוראת הרמב"ם – 'בעמידה ישרה, כאילו רואים לפניהם מלך". פעם מצא פרץ באיזה ספר התרסה נגד הרמב"ם, קם ומחק את השורות האלה מן הספר האמור. והנה השגיח מישהו בתיקון, ובבית המדרש קמה מהומה. אבל שיחק להם המזל לשני הבחורונים, כי שניהם היו ידועים בעיר כעילויים, ומשום כך לא החמירו כל כך בענשם ...

הד"ר גליבטר זכר גם את יצירתו הראשונה של פרץ. זה היה שיר נלהב על ... הציציות הכחולות, שהרבי מראדזין התקינן מן החילזון שגילה וחייב את חסידיו לקשט בהן את כנפי טליתותיהם. אחר כך כתב שלושה שירי אהבה. הוא, ד"ר גליבטר היה אז כבר סטודנט באוניברסיטה הוארשאית וגר בחדר אחד עם חברו שהיה גם הוא סטודנט במחלקת הרפואה והיה ארוס לעלמה יפהפיה. וכשבא פרץ לוארשה שרו הם שניהם על זוג הנאהבים. פרץ היה כותב את השיר והסטודנט גליבטר התאים לו מנגינה. "

ערך ישראל שק, בעיקר לפי "זמושץ' בגאונה ובשברה"