מורגנשטרן

 



יוחנן מורגנשטרן (Yochanan Morgensztern - Morgenstern) 
נולד בזמושץ' בשנת 1905. אביו יהודי דתי סוחר בדים, התעניין בנושאים לאומיים וכלל עולמיים. יוחנן למד בחדר, ואחר כך שבע שנים בבית ספר עממי. האווירה בבית הייתה ליברלית - לאומית, ויוחנן הלך בדרך זאת כל ימי חייו. בנערותו היה מעורכי ביטאון "פועלי ציון" בזמושץ' - "זאמאשטער שטימע" ("קול זמושץ'"). בשנת 1929 הוזמן ע"י מפלגת פועלי-ציון בוורשה להיות מדריך בוועד המרכזי של הליגה למען עובדי ארץ ישראל ומפלגת פועלי ציון, והיה מקובל בתנועה בכל אזורי פולין. הוא התמיד בפעילותו במשך יותר משני עשורים. מעטים סיירו כמוהו את הקהילות היהודיות בפולין ממזרח גליציה ועד אזור וילנה, מזגלמביה ועד סביבות ביאליסטוק. היה נואם מוכשר ובעל חיצוניות מרשימה, עורר סימפטיה אצל החברים. 

נטייתו הספרותית הייתה כתיבת שירה, אך הצרכים של התנועה הובילו אותו לדרכים אחרות. יוחנן נרתם להוצאת כתב-עת שבועי של המפלגה "באפרייאונג ארבעטער-שטימע" - "שחרור קול העובדים" ואח"כ כתב בעיתון היומי "דאס ווארט" - "המילה". בכתבות ומאמרים קטנים תאר את החיים בפרובינציה וחותמם הכעור, ונאבק להטבת מצבם של הפועלים.

בשנת 1927 ביקר בארץ-ישראל ובמשך כמה שבועות טייל בארץ ולמד את הבעיות והתופעות, ונפגש עם חברים (ביניהם יוצאי זמושץ'). מאז ביקורו ביקש לשחררו מעבודות המפלגה בפולין כדי שיוכל לעלות לארץ-ישראל.

בשנים האחרונות לפני המלחמה, היה בין הפעילים במרכז ועד המפלגה ובשמה גם היה פעיל במשרד הקונגרס העולמי. לפני פרוץ המלחמה, סוכם שיהיה מזכיר הליגה בפולין למען העובדים בארץ-ישראל והיה נציג של מפלגת פועלי-ציון בקונגרס ה-21 בז'נבה ושוחח שם עם חברים מארץ-ישראל, מכוח פעילותו בנציגות למען א"י בפולין.

בזמן הכיבוש נאסר ע"י הגרמנים ונשלח למחנה עבודה ליד לובלין. נעשו מאמצים לעזור לו לברוח, הוא חזר לוורשה והיה בין פעילי המחתרת של פועלי ציון. בשנים איומות אלה, נתגלתה בכל עצמתה דאגתו ונאמנותו. עמד בראש "יעאס", היה נציג הג'וינט בקשר עם חו"ל, וזמן קצר לפני מותו היה אחד הפעילים המובילים, המייצג של הנהלת הועד היהודי הלאומי. היה חבר מפקדת תנועת המאבק היהודית, וראש מחלקת הכספים. חלקו בפעילויות מוזכר בדוחות שונים. לאחרונה עבד ב-"קליינעם שאפ" אצל שולץ. בעת שיא הקרבות באפריל 1943, היה בגטו וורשה, ובמברקים הראשונים לחו"ל המדווחים על המרד בגטו, מתנוסס שמו בין החותמים בשם הועד היהודי הלאומי. ב- 29.4.1943 היה בקבוצה של 30 חברים שהוצאה דרך תעלות הביוב לצד הארי. החברים הוחבאו במקלט של תנועת המאבק היהודי בצד הארי, ב-אגרודובה 29.

ב- 6.5.1943 הגסטאפו גילה את המקלט וכל הנמצאים הועברו למפקדת ה-ס.ס. הנשים נשלחו למחנה המוות מיידאנק, והגברים נרצחו במקום. ביניהם היה גם חבר ארגון מפלגת פועלי-ציון בוורשה, יהושע מלבנטשיק, לוחם אמיץ מתנועת המאבק היהודי שהיה מוכשר מאוד ופעיל במחלקת הריגול. שמו של יוחנן מורגנשטרן מופיע ברשימת הנופלים במאבק גטו וורשה, במחלקת פועלי-ציון. ממשפחתו הענפה - אשתו, 4 אחיות ואח, נשארו בחיים רק אחותו הבכירה - אסתר, שבסוף שנת 1947 הגיעה לארץ-ישראל, ואחות שנייה - פרל, שבשנת 1940 עברה לרוסיה.(פרטים אלה לקוחים מספרו של מלך ניישטאט, "מאבק והשמדה של גטו וורשה" ת"א, תש"ח-1948).


יוחנן מורגנשטרן (ימין) עם חבריו אנשי פועלי ציון, כנראה ליד בית ההסתדרות בהדר הכרמל, חיפה:
אברהם הערשל שק - לוחם ההגנה ואיש העבודה שנפל על משמרתו בנגבה (1905-1939) (שמאל), וחבר נוסף (אמצע), חיפה, 1927

תרגמה צפורה בן עמי, ערך ישראל שק