אלכסנדר הלוי צדרבוים (כינויו "ארז" שהוא תרגום שמו, צדר = ארז), נולד בזמושץ' בג' באלול תקע"ו, 27 באוגוסט 1816. בילדותו היה שוליית חייטים. למד בכוחות עצמו את השפות והספרויות בעברית, רוסית, פולנית וגרמנית. ב-1840 התחתן בלובלין ובני הזוג עברו לאודסה, מרכז השכלה יהודית. את פרנסתו מצא בחנות בגדים, אבל המשיך להשתלם בספרויות השונות.
אחרי השתדלויות קבל ב-1860 אישור מהשלטונות והחל להוציא לאור שבועון דו-לשוני עברי-גרמני (באותיות עבריות) בשם "המליץ", הביטאון הראשון בתולדות העיתונות העברית ברוסיה. ב-1862 הפך את המוסף הגרמני למוסף ביידיש בניב קרוב לגרמנית, בשם "קול מבשר", שערך משה אליעזר בֶּילינסון (1835-1908). מטרת צדרבוים היתה לגשר בין הקהילה היהודית לבין השלטונות הרוסיים, וכן בין המסורת היהודית לבין ההשכלה.
ב-1871 עבר מאודסה לבירה סנקט פטרבורג, והחל להוציא לאור עיתון נוסף, ברוסית, "המבשר של יהודי רוסיה". בגלל קשיים כספיים ההוצא לאור הופסקה בשנים 1873-1878. עם הוצאתו לאור ב-1886 בסנקט פטרבורג של היומון "היום" בעריכת יהודה לייב קנטור (1849-1915), דוד פרישמן (1859-1922) ויהודה לייב קצנלסון ("בוקי בן יגלי", 1846-1917), הרחיב צדרבוים והפך את עיתונו ליומון.
בהיותו בעל מהלכים בחוגי השלטון ניצל לא אחת קשריו להגנה על אחיו בני-עמו והפריך גזירות ועלילות דם. הודות לקשריו אלה לא החמירה הצנזורה הצארית עם 'המליץ'.
צדרבוים הצטרף ל"חובבי ציון" והפך את עיתונו לכלי ביטוי של "חיבת ציון", וביטאון מרכזי של תנועת ההשכלה ברוסיה. עם הקמת תנועת ביל"ו ב-1882, ביטא בתוכנו את השקפותיה בענייני יישוב ארץ ישראל. בזכות קשריו והשתדלותו בקרב השלטונות בפטרבורג זכתה תנועת "חיבת ציון" בהכרה רשמית, והוקמה "החברה לתמיכת בני ישראל, עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובארץ-ישראל". אהרן הלוי איזגור (1874-1943) היה כתב העיתון לענייני מדע ופרסם בה תרגומים בנושאים אקטואליים.
צדרבוים נטל חלק בוועידת קאטוביץ שהתכנסה ב-6 בנובמבר 1884 בעיר קאטוביץ שבחבל שלזיה בגרמניה, ומטרתה לנסות ולפתור את בעיות ארגון תנועת "חובבי ציון", וכן למצוא דרך לסייע להתיישבות בארץ ישראל. כאן הונח היסוד לתחילתה של פעילות לאומית מאורגנת.
משתתפי ועידת קטוביץ (צדרבוים בשורה הראשונה השלישי מימין)
רבים ממשכילי רוסיה כתבו ב"המליץ", בהם יהודה לייב גורדון (1830-1892), שערך אותו בפועל בשנות ה-80, משה לייב ליליינבלום (מל"ל, 1843-1910), צבי כשדאי (קוזודוי, 1862-1937) ויהודה ליב לוין (יהל"ל, 1844-1925). אחד העם (אשר צבי הירש גינצברג, 1856-1927) פרסם שם ב-1889 את מאמרו הראשון "לא זה הדרך".
ב"המליץ" התפרסמו פולמוסים על התיקונים בדת, וויכוחים בין התומכים למסתייגים מתנועת חיבת ציון, מחלוקת בנוגע למעמדה של שפת היידיש ופולמוס בעקבות פרסום שתי סדרות מאמריו של אחד העם "אמת מארץ-ישראל', שביקרו את מפעל היישוב של זמנו.
באפריל 1878 התפרסמה עלילת דם בגאורגיה, ובה הואשמו תשעה רוכלים יהודים ברצח ילדה נוצרייה בת שש ובשימוש בדמה לאפיית מצות. הם נשפטו בבית הדין המחוזי בכותאיסי. העלילה פורסמה בעיתונות היהודית ברוסיה, ואישים שונים התגייסו לטובת הנדונים. יהודים, בראשם הברון גינצבורג. שני עורכי דין, יהודי ורוסי הגנו על הנאשמים. צדרבוים, כאמור בעל מהלכים בחוגי הממשל, נחלץ לעזרתם, והפעיל את השפעתו בשתדלנות למען הנאשמים. במרץ 1879 הנאשמים זוכו.
המומר היפוליט לוּטוֹסטַנסקי שהיה בתחילה כומר קתולי, עבר עבירות מרמה וזיוף, סולק מכהונתו והפך לאורתודוקסי. הוא חיבר מנשר אנטישמי בכותרת "השימוש שהיהודים עושים בדם נוצרי". בתגובה חשף צדרבוים ב"המליץ" את עברו הפלילי. לוטוסטנסקי הגיש תביעת דיבה נגד צדרבוים, שנדונה בספטמבר 1880 בפני שופט שלום רוסי בשם טְרוֹפִימוֹב, אשר פסק לטובת צדרבוים. ערעור שהוגש לערכאה גבוהה יותר נדחה אף הוא.
אר"ז נפטר בפטרבורג בכ"ו באלול תרנ"ג, 7 בספטמבר 1893. "המליץ" נסגר בשנת 1904.
