אריה (אריך) אדיר (1930-1948) בן אסתר וצבי
אריה (אריך) אדיר נולד בירושלים ב ביום י"ח באלול תר"ץ, 11 בספטמבר 1930 לאביו החלוץ צבי ולאמו הגננת אסתר. בן חודש התישבה משפחתו בתל-יוסף ושם חלפו עליו שנות ילדותו הראשונות. בן שנתיים עבר עם הוריו לכפר חרות בגוש תל-מונד. אריק גילה ענין רב בחי ובצומח. בן שבע באו הוריו לשכונת בורוכוב. מקום שם גמר את בית-הספר של זרם העובדים והוסיף להשתלם בביה״ס התיכון במקום. כאשר מלאו לו 15 שנה החל ללמוד בבית-הספר התיכון של זרם-העובדים בתל-אביב. הנער גדל באווירה של הכרה ואחריות לאומית. אביו, החלוץ הדריכהו להמשכת דרך-הגאולה. אמו הנחילה לו את ההכרה המחייבת ״עברי כי הנך, וקלט את הצו: ״לשרת את העם והארץ באנו״. ילדים כמותו, בדור הנפלא אשר קם בארץ, היו כשמואל בימי עלי – ״עבדים להשם״ ממלאי שליחות אחראית ומסוכנת.
עוד בהיות אריה תלמיד בביה״ס שבשכונת בורוכוב צירף וכרך יחד: לימודי ביה״ס ואימוני הכנה לשרת בצבא, היה בקורס למדריכים בנוער העובד. בהיותו בן 16 גויס ע״י ההגנה לקורס מ"כ בגדנ״ע, גם מילא תפקידים אחרים ללא לאות ובמלוא האחריות. חמימות משפחתית עם הקור והטחב שבלילות האימונים הצבאיים בשדות, השתעשעות ילדותית תמימה (זו היתה כה נדירה) עם רצינות ומתיחות. יצא באישון לילה מהבית ועשה לילות כימים בפעולות-ההגנה. אולם אז היה יוצא וחוזר. אך עם פרוץ ״הקרב האחרון לגאולת העם״, בתש״ח, נטש באחד הלילות את הבית להצטרף לפלוגת לוחמים בגליל (ולפי גילו עוד פטור היה מחובת הצטרפות כזאת), ולא חזר.
קיבל צו גיוס מההגנה, אך דרש שישלחו אותו להכשרה מגויסת לפלמ״ח, ויצא לקורס של חדשיים. בגמר הקורס נשלח להכשרה. רק ימים מספר הספיק לעבוד בשדות תל-יוסף ונשלח לראש פינה. נפל בקרב הראשון על מלכיה, ביום הכרזת העצמאות, ה׳ באייר תש״ח.
כשפרצה מלחמת-העצמאות היה תלמיד הכיתה השביעית בבית- החינוך התיכון בתל-אביב, והיה פטור, בשל גילו הצעיר, משירות בפלוגות קרביות. אבל לבו לא נתנו לשבת על ספסל-הלימודים בשעה שהגליל בידי האויב. הוא התגייס בלי לגלות את גילו האמיתי ושירת בגדוד הראשון בחטיבת "יפתח". בליל 14-15 במאי 1948, יום קום המדינה, כבש גדודו את מלכיה כדי לקדם פני פלישת צבא לבנון. הלבנונים תקפו בכוח ניכר ובסיוע ארטילריה. הכוח, שלא הספיק להתארגן ולהתחפר במקום, נאלץ לסגת. בקרב זה נפל כשניסה, לפי עדות חבריו לפלוגה, להוציא את הנשק שהיה אחראי לו כמפקד כיתה.
לוחמי הגדוד הראשון של הפלמח, חטיבת יפתח בקרב מלכיה, מאי 1948
https://he.wikipedia.org/wiki/קרבות_מלכיה
גלעד לזכר נופלי הגדוד הראשון של הפלמח, מימין המג"ד דן לנר, מאי 1949
https://he.wikipedia.org/wiki/קרבות_מלכיה
אריה הובא לקבורה בתל-יוסף, וביום י"ג באב תש"י (27.7.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.
אמו מעידה בעטוף עליה נפשה: ״נפרדתי ממנו אז וידעתי והרגשתי, כי לא יחזור, אולם לא עיכבתי בידו, כי הלא לכך חינכתיו וגידלתיו״.
מי יגלה עפר מעיני יל״ג, למען יראה את האשה העבריה החדשה וידע חייה ? לא רק בנים אחרים – מלאי עוז וגבורה וכוננות להקרבה עצמית – קמו לנו כעת בארץ הזאת, כי אם גם אמהות אחרות. אי תנחומים לאם ששכלה את בנה היחיד? הוי, ״אריק״ יקר שבחבורה, חבורת הבנים המופלאים שקמו לאמהות המופלאות!
ספד לו ד״ר י. רבקאי בספר "זמושץ' בגאונה ובשברה"
ערך ישראל שֶׁק
