ישראל פלץ (1924-1948) בן אהובה וצבי
ישראל פלץ בן אהובה וצבי, נולד ביום כ"ה באלול תרפ"ד (24.9.1924) בעיר זאמושץ, פולין. סיים בית-ספר יסודי ועבד כחייט. בפרוץ מלחמת- העולם השנייה נפרד מעל משפחתו, שהושמדה ברובה, והיה בין הניצולים שנמלטו. בשנת 1947 עלה לארץ באונייה פֶדֶה (Fede), ששמה הוסב לשם "ארבע החירויות". שם האונייה נלקח מנאומו המפורסם של נשיא ארצות הברית, פרנקלין רוזוולט (Franklin Delano Roosevelt, 1882–1945), אשר נישא בקונגרס האמריקאי ונקרא "נאום ארבע החירויות" (Four Freedoms speech); בנאום קרא רוזוולט להשתתת החברה האנושית על ארבע חירויות: חירות הביטוי, חירות הדת, חירות ממחסור וחירות מפחד. האניה יצאה מנמל לה-ספציה (La Spezia) בים הליגורי באוגוסט 1946, והגיעה לחיפה ב-23 באוגוסט 1946. "ארבע חירויות" הייתה אוניית המעפילים הראשונה שנוסעיה גילו התנגדות למעצרה בלב ים. ישראל פלץ יחד עם רבים מן המעפילים, התנגד בעוז לחיילים הבריטיים שהשתלטו על האונייה, אך הוכרע. מעפילי האניה נעצרו, ישבו בחנה המעצר בעתלית וגורשו לקפריסין.
ארבע חירויות, בנמל חיפה, התנגדות וגירוש לקפריסין, אוגוסט 1946
https://www.palyam.org/Hahapala/Teur_haflagot/hf_Arba_Heruyot.php
כשבעה חודשים היה עצור במחנות קפריסין ואז הורשה לעלות ארצה. כאשר הגיע לארץ התגורר בתל-אביב ועבד בבניין.
מיום עלייתו היה חבר ב"הגנה" ומן הראשונים שעברו לשירות מלא. הוא התגייס יחד עם מספר חברים שהיה קשור אליהם ביותר, והיה תמיד מעודד את האחרים וכובש את זיכרון ימי תלאותיו עמוק בחובו. עם חלוקת הצבא לחטיבות צורף לגדוד בחטיבת "גבעתי" והשתתף בכל קרבותיו.
ביום י"ז באדר ב' תש"ח, 28.3.1948 חזר במשוריין מגדרה לבסיסו בתל נוף. אנשי כנופייה ממע'אר תפסו את בית-הספר הסמוך לצומת, הטמינו מוקש חשמלי בכביש המוליך לתל נוף והפעילו אותו כאשר עבר המשוריין במקום. הפיצוץ גרם להתלקחות המשוריין והאש העזה מבניין בית-הספר לא אפשרה גישה אליו. בו בלילה פשט כוח לוחמי "גבעתי" על בית-הספר ופוצץ אותו, ולמחרת חולצו גופות אנשי המשוריין השרוף.
ישראל פלץ הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי ברחובות.
דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון
