טַלְפִּיר (ווּנְדֶרְמַן), גבריאל (יוסף) (1901-1990)

  1. ראשי
  2. אישים
  3. טַלְפִּיר (ווּנְדֶרְמַן), גבריאל (יוסף) (1901-1990)

גבריאל (יוסף) טַלְפִיר (כ"ט בתמוז ה'תרס"א, 16 ביולי 1901 – 31 ביולי 1990) היה משורר עברי, מבקר אמנות, מוציא לאור, עורך ומתרגם.

הכנסנו אותו לרשימת האישים כי לימד בזמושץ'.

טלפיר נולד בשם יוסף וונדרמן בשנת תרס"א-1901 בעיר סטאניסלאבוב (Stanisławów) שבגליציה (אז תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום Iwano-Frankiwsk באוקראינה המערבית). סיים את התיכון בעיר הולדתו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נשלח טלפיר לווינה, שם למד בגימנסיה, והמשיך את לימודיו באוניברסיטת וינה. ב-1922 למד בבית המדרש למורים מיסודו של הרב צבי פרץ חיות בווינה. לאחר לימודיו לימד בבתי ספר יהודיים בערים אחדות – וילנה, זמושץ', לבוב וורשה. הצטרף בנעוריו לתנועת הנוער הציונית "החלוץ", ועלה לארץ ישראל בשנת 1925. בשנותיו הראשונות היה פועל, ועסק בעבודות שונות במקומות שונים בארץ ישראל. משנת 1932 התמסר לעבודתו הספרותית הביקורתית והמו"לית.

שיריו הראשונים נדפסו בכתבי עת יהודיים בפולין כבר משנת 1924. לימים הוא כינס אותם בספרו "שלוש פואמות", וכלל בהן את הפואמות הגדולות שלו "לגיון" (ורשה, תרפ"ה 1925); "ג'ז בנד", פואמה ריתמית (תרפ"ז-1927); "רעב" (תרפ"ח 1928); ו"מניפסט הזרום" (תרפ"ח 1928). בשנת 1991, במלאת שנה לפטירתו של גבריאל טלפיר, יצאו כל הפואמות שלו מחדש, בהוצאת "גזית".

בד בבד עם ראשית כתיבתו השירית הוא החל לכתוב ולפרסם ביקורות אמנותיות על אמנות הציור, היהודי והכללי. בשנת 1932 ייסד את כתב העת לאמנות שלו "גזית", שהפך לגולת הכותרת של כל מפעלו האמנותי. כתב העת "גזית" היה במשך שנים ארוכות כתב העת העברי היחיד שהיה מוקדש לאמנות הפלסטית, וגבריאל טלפיר בעזרת רעייתו מרים טלפיר הקדישו לו את מרב מאמציהם ומשאביהם. בשנת 1935, שנת השיא של כתב העת, היו ל"גזית" כ-5,000 מנויים. לרגל יובל "גזית" ושבעים שנה לתל אביב כתב ראש עיריית תל אביב-יפו, שלמה להט (1927-2014), לטלפיר שאינו יכול לתאר לעצמו את העשייה האמנותית והתרבותית המקורית בעיר ללא כתב העת וללא עבודתו המסורה.

כתב העת גזית, 1940
"במה ליצירת אמנותית-ספרותית ולמחשבה חופשית", החל מ-1931 עד 1980

גבריאל טלפיר היה גם מתרגם, ותירגם בין השאר, ספרים משל איליה ארנבורג, אווה קירי (בתה של מאדאם קירי) ופרנץ ורפל. כן ערך הוציא ותרגם ספרי אמנות ואלבומים שהיו בבחינת אבן פינה בסוג ספרותי זה.

בשנת 1962 התאלמן טלפיר מאשתו הראשונה, מרים טלפיר לבית שלוסברג (מקודם פריד). ב-1963 נישא לציירת רבקה טלפיר, בתו של שמואל חיים לנדוי (1892-1928 שח"ל) ואלמנתו של הצייר רפאל מוהר (1906–1962). גבריאל טלפיר נפטר ב-1990.

אוסף קטן מעזבונו של גבריאל טלפיר נמצא היום במרכז המידע לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל, ירושלים. באוסף תצלומים המתעדים את המלייה החברתי והאמנותי של טלפיר. בנוסף, מכיל האוסף תצלומים שנאספו ופורסמו ב"גזית". בין הצלמים שבאוסף בולטים תצלומיהם אפרים ארדה, אברהם סוסקין, וורנר בראון ואחרים.

ספריו ופרסומיו

  • לגיון: פואימה, הוצאת ורשה פרצים, תרפ"ה, 1924.
  • רעב, הוצאת זרוס, 1926. (מהדורה נוספת בהוצאת דפוס אחדות תל אביב, תרפ"ח, 1927).
  • גז'-בנד, (פואמה ריתמית), מו"ל: זרום, תל אביב, תרפ"ז, 1927.
  • שירת הפרולטריט העברי, מו"ל: דפוס קואופרטיבי אחדות, תרפ"ח, 1927.
  • ציירים בישראל בזמננו, המבוא מאת ג. טלפיר, הוצאת גזית, 1937.
  • חנה אורלוף – חייה ויצירתה בצירוף ששים העתקים מפסליה, הוצאת גזית, תש"י, 1950.
  • אונורה דומייה חייו ויצירתו, הוצאת גזית, תשי"א, 1951.
  • ציירי דמות האדם הגדול, גזית, תשי"א, 1951.
  • אומנות בראשית, הוצאת גזית, 1952.
  • גוילין: כנסת סופרים וציירים בישראל בכריכת גבריאל טלפיר, הוצאת גזית, 1954.
  • רפאל מוהר 1906-1962, הקדמה ג. טלפיר, הוצאת אגודת הציירים והפסלים בישראל, בית האומנים ע"ש שאגל, 1962.
  • מיצירותיו של ליאור רוט, הוצאת מפעלי תרבות וחינוך, 1963.
  • אומנים יהודים בפריס במאה השנים האחרונות, מו"ל לא ידוע, מתוך "גשר", גיליון 3–4, (36-37), המוקדש ליום יהדות צרפת בישראל, תשכ"ד, 1963.
  • אמיתי יצחק, מבוא: גבריאל טלפיר, הוצאת קריית האומנים צפת, 1972.
  • שלוש פואימות, (לגיון 1925, רעב 1926, גז'-בנד 1926), הוצאת גזית, תל אביב, תשנ"א, 1991.
  • רימבראנדט ואן רן, רישומים, הוצאת גזית.
  • גזית ירחון לאמנות ולספרות, כרך כ', מארק שאגאל, הוצאת גזית, 1962.
  • גזית ירחון לאמנות ולספרות, כרכים כ"ו, כ"ז,313-324 , 1970-1971.
  • גזית ירחון לאמנות ולספרות, כרך ל'-ל"א, 357-358, 1973-1974.
  • גזית ירחון לאמנות ולספרות, כרך ל"א, (נתה דושניצקי-קפלן) חוברת א-ד, אפריל-יוני 1974
  • גזית ירחון לאמנות ולספרות, כרך ל"א, ט-י"ב, 372-396, 1975.
  • גזית ירחון לאמנות ולספרות, מארק שאגאל בן 90, כרך ל"ב, ו-י"ב, 377-384, 1976.
  • גזית ירושלים, כרך כ"ה, 1967.
  • ציירי דמות האדם הגדולים, הוצאת גזית, 1986.
  • 100 אמנים בישראל: שהלכו לעולמם בשנים תרס"ח-תש"ל (1908–1970), הוצאת גזית.
  • שלוש פואמות 1901–1989 (לגיון-1925, רעב-1926, גז'בנד-1926), הוצאת גזית 1991.

תרגומיו

  • אוגוסט רודן האמנות חייו ויצירתו שיחות עם פול גסל, (פתח דבר גבריאל טלפיר, א. רודן), תרגום מצרפתית: מרים וג. טלפיר, הוצאת גזית, תשי"א, 1950.
  • וינסנט ון גוך, מכתבים אל אנתון ואן ראפארד, (תרגום וצירוף מבוא), הוצאת גזית, תש"ד, 1943.
  • שארל מוריס, פול גוגן, הזיכרון והדמיון, הגיגים, השירים בחרוזים, (נואה נואה בצירוף שלושים העתקות ציורים מתוך ההוצאה המקורית של נואה נואה), תרגום ביחד עם מרים טלפיר, הוצאת גזית, תש"ה, 1945.
  • פרנץ וורפל, וורדי: רומן האופרה, תורגם מגרמנית, הוצאת גזית, תשט"ו-תשי"ח, 1957
  • הנדריך וילם ואן לון, חיי רמברנדט עם מאתיים העתקים מיצירות האומן, הוצאת גזית, תש"י, 1949.
  • איליה ארנבורג, נפילת פאריס (רומן), תרגום מרוסית ביחד עם מרים טלפיר, הוצאת גזית, תל אביב, תש"י, 1949.
  • און קירי, מאדאם קירי, תרגום מצרפתית ביחד עם מרים טלפיר, הוצאת גזית, 1958.
דילוג לתוכן