שיינדל הכטקופ נולדה בזמושץ בחודש מאי 1911 למשפחת עובדים, האב עבד כפחח, הפרנסה בבית הייתה מועטה, האם חייבת הייתה לפתוח חנות לכלי בית כדי לעזור בפרנסת המשפחה, שיינדל למדה בבית ספר עממי עברי "קדימה" ואח"כ בגימנסיה פולנית ממלכתית, שיינדל הצטיינה בלימודים וציוניה היו מהטובים ביותר בגימנסיה, למרות האווירה האנטישמית שהייתה שם. בגיל 14-15 בכיתה החמישית החלה לתת שיעורים פרטיים ותלמידים רבים, נוצרים פנו אליה והכנסתה הייתה חלק ניכר מהפרנסה בבית. בשנת 1932 המשפחה עברה לוורשה, שם סיימה את לימודיה באוניברסיטה בפקולטה למשפטים לעריכת דין.
בזמן היותה בגימנסיה בזמושץ, השתייכה זמן קצר לתנועת הנוער הרוויזיוניסטי, "מסדה" וממנה עברה לתנועת הנוער הציונים הכלליים, כאשר הגיעה לוורשה הצטרפה ל"פרייהייט" ("דרור") – תנועה ציונית סוציאליסטית, שהשתייכה לתנועת "החלוץ", והיתה תנועת הנער של "פועלי ציון". שני אחיה הצעירים היו חברים בתנועה ציונית סוציאליסטית. היא הקדישה לכך זמן רב והייתה חברה פעילה, הייתה פעילה במפלגת פועלי ציון והתנדבה בספריה ע"ש י.ל. פרץ, ארגנה חוגי השכלה לעובדים בקורסי ערב והשתלמויות קיץ, בדריכות ובלבביות, הייתה אהובה על כל החברים. והתנדבה לדרישת התנועה.
בנאמנות ללא גבול נשארה בתפקידה בתקופת המחתרת, בקשיחות ובאומץ רב, ביצעה את צו התנועה בכל רגע קריטי. הייתה המזכירה של ועד המפלגה בוורשה ואחת הפעילות בתנועה. ניהלה מטבח ציבורי, שהיה לנקודת מפגש לחברים. מתוך כך ארגנה מחדש חוג אקדמי ציוני סוציאליסטי, יחד עם מאיר (מרק) מאירוביץ ורות מליניאק. בביתה התקיימו ישיבות מחתרתיות של ועד המפלגה. ב-6.9.1942 נאסרה וב-10 נלקחה לטרבלינקה. התנועה עשתה מאמצים גדולים לשחררה, אבל היא לא רצתה להשאיר את אימה שנלקחה יחד איתה. שמה מופיע ברשימה " אוף זייער פאסטן געפאלענע אנפירנדיקע חברים", אשר מוזכרים במכתב של המפלגה לאיחוד העולמי של פועלי-ציון (צ.ס.) התאחדות, מיום 15.11.1943.
(מלך ניישטאט- "חורבן און ווידערשטאנד פון די יידן אין וורשה" – (חורבן והתנגדות של היהודים בוורשה) חלק שני : הנופלים השבוע, דפים 433 – 534 , תל-אביב תש"ח 1948 ).
תרגמה מיידיש ("פנקס זמושץ'") ציפורה בן עמי
