שלום (שולעם) ויינר, מורה ומחנך, מנהל ביה"ס "קדימה", מייסד החדר המתוקן בעברית. יליד חרוביישוב, שנת 1887 (לערך). נהרג בתאונת דרכים בארץ בכסלו תש"ג, 1943.
מדברי יעקב לוין בספר "זמושץ' בגאונה ובשברה": " הוא הדליק את נר השפה העברית בזמושץ' החסידית-מתנגדית-משכילית-מתבוללת. בקרקע טרשים זו חרש חריש עמוק שעשה פרי לתפארת. במשך שלושים שנה עמד על משמר החינוך וההוראה, כמנהלו של בית הספר העברי "קדימה". הרבה תלמידים העמיד ונטע בתוכם את כל היפה והטהור שביהדות. את אהבת העברית נתן בליבם ואת האהבה העזה לציון, ותהי להם תורתו כבית היוצר לנשמה עברית ששאר רוח לה וחזון התחיה מפעם אותה."
ויינר שהורה בעירו חרוביישוב בחדר המתוקן, הוזמן בשנת 1908 לזמושץ' לנהל בה את ביה"ס העברי קדימה (ברח' זמנהוף 9, אח"כ ברח' סינקביץ', 9). זמן קצר לאחר הפתיחה שונה שם ביה"ס ל"קדימה".
לוין: "הוא היה גם מחנך במובן הרחב. הוא היווה את חוט השדרה של החוג התרבותי-לאומי בזמושץ'; היה מרצה לפני מבוגרים ונוער, וכולם שתו בצמא את דבריו. וכשנתארגן בשנת תרצ"ג הסניף של ההסתדרות הציונית הכללית וניגש לסדר שורה של הרצאות על נושאים שונים, היה שוב ש. ויינר ז"ל התל שכל הפיות פונים אליו." (זאת יודע אני אל נכון, מעדויות בני משפחתי – ישראל שק). תלמידו ב. ינובר הקדיש לו את ספר זכרונותיו "אדם בעירו".
ביה"ס קדימה (שולם ויינר במרכז), שנות 1920
בית הספר קדימה, 1930 (המורה מצד שמאל)
ויינר עלה ארצה עם בני משפחתו בשנת תרצ"ד, 1934. בארץ כבר חי בנו המשורר, המחנך ורועה הצאן, מתתיהו שלם, חבר בית אלפא ורמת יוחנן. במקום ויינר ניהל את ביה"ס בזמושץ' שלמה (סלומון) גולדשטיין. שנה אח"כ ביה"ס הפך לחלק מהרשת המפוארת של בתי הספר "תרבות".
לוין: "בארץ עבר עליו משבר חומרי ורוחני חמור. הוא בא לכאן מלא מרץ וחדוות יצירה. אך למורת רוחו היתה ההתדפקות הממושכת על "פתחי נדיבים" במסדרונות המשרדים, וההתחנפות אל היושבים לכסאות. הוא בחר על כן, בלחם עוני של ההוראה הפרטית, אך בלבו לא השלים אף לרגע עם מראות נגעים אלו אשר פשו בחיינו הציבוריים, ושהפכו למציאות קשה ואכזרית שאינה מחויבת המציאות כלל, וכך שמר על קומתו הזקופה תוך חיי עוני וסבל ועושר פנימי עד יומו האחרון, כשאופנוע צבאי זנק עליו ושם קץ לחייו רבי המעש והתפארת. חבל על דאבדין ולא משתכחין. תנצב"ה".
