יוחנן מורגנשטרן (Yochanan Morgensztern – Morgenstern) נולד בזמושץ' בשנת 1905. אביו יהודי דתי סוחר בדים, התעניין בנושאים לאומיים וכלל עולמיים. יוחנן למד בחדר, ואחר כך שבע שנים בבית ספר עממי. האווירה בבית הייתה ליברלית – לאומית, ויוחנן הלך בדרך זאת כל ימי חייו.
בנערותו היה מעורכי "זאמאשטער שטימע" ("קול זמושץ'") ביטאון "פועלי ציון" בזמושץ'. בשנת 1929 הוזמן ע"י מפלגת פועלי-ציון בוורשה להיות מדריך בוועד המרכזי של הליגה למען עובדי ארץ ישראל ומפלגת פועלי ציון, והיה מקובל בתנועה בכל אזורי פולין. הוא התמיד בפעילותו במשך יותר משני עשורים. מעטים סיירו כמוהו את הקהילות היהודיות בפולין ממזרח גליציה ועד אזור וילנה, מזגלמביה ועד סביבות ביאליסטוק. היה נואם מוכשר ובעל חיצוניות מרשימה, עורר סימפטיה אצל החברים.
נטייתו הספרותית הייתה כתיבת שירה, אך הצרכים של התנועה הובילו אותו לדרכים אחרות. יוחנן נרתם להוצאת כתב-עת שבועי של המפלגה "באפרייאונג ארבעטער-שטימע" – "שחרור קול העובדים" ואח"כ כתב בעיתון היומי "דאס ווארט" ("המילה"). בכתבות ומאמרים קטנים תאר את החיים בפרובינציה וחותמם הכעור, ונאבק להטבת מצבם של הפועלים.
בשנת 1927 ביקר בארץ-ישראל ובמשך כמה שבועות טייל בארץ ולמד את הבעיות והתופעות, ונפגש עם חברים (ביניהם יוצאי זמושץ'). מאז ביקורו ביקש לשחררו מעבודות המפלגה בפולין כדי שיוכל לעלות לארץ-ישראל.
יוחנן במרכז עם אברהם-צבי (הערש) שק משמאל ועוד חבר מימין,
ליד בית ההסתדרות בהדר הכרמל, חיפה, 1927
חברו, אברהם צבי (הערשל) שֶׁק (1905-1939) (משמאל) היה לוחם ההגנה, ממייסדי מכבי האש בחיפה, מסוללי כביש סרפנד-ירושלים, פועל במחצבות "נשר" וב"טחנות הגדולות" בחיפה, מכובשי העבודה העברית, מנוטרי העליה לחניתה ומנוטרי נגבה במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. בשלהי אוגוסט 1939 ליווה מכונית משוריינת שיצאה להביא מים מבאר טוביה לקיבוץ נגבה. בדרך עלתה המכונית על מוקש שהונח על ידי ערבים מהסביבה שהתנכלו לישוב. אברהם נפצע קשה וכעבור יומיים, ביום י"ח באלול תרצ"ט (2.9.1939), מת מפצעיו. קרו עליו בפרק על חללי מערכות ישראל בני זמושץ'.
בשנים האחרונות לפני המלחמה, היה בין הפעילים במרכז ועד המפלגה ובשמה גם היה פעיל במשרד הקונגרס העולמי. לפני פרוץ המלחמה, סוכם שיהיה מזכיר הליגה בפולין למען העובדים בארץ-ישראל והיה נציג של מפלגת פועלי-ציון בקונגרס ה-21 בז'נבה ושוחח שם עם חברים מארץ-ישראל, מכוח פעילותו בנציגות למען א"י בפולין.
גלוית דאר בכתב ידו אל מחבר ספר על חורבן וורשה, יוני 1942
בזמן הכיבוש נאסר ע"י הגרמנים ונשלח למחנה עבודה ליד לובלין. נעשו מאמצים לעזור לו לברוח, הוא חזר לוורשה והיה בין פעילי המחתרת של פועלי ציון. בשנים איומות אלה, נתגלתה בכל עצמתה דאגתו ונאמנותו. עמד בראש ארגון "יעאס". היה נציג הג'וינט בקשר עם חו"ל, וזמן קצר לפני מותו היה אחד הפעילים המובילים, המייצג של הנהלת הועד היהודי הלאומי. היה חבר מפקדת תנועת המאבק היהודית, וראש מחלקת הכספים. חלקו בפעילויות מוזכר בדוחות שונים. לאחרונה עבד ב-"קליינעם שאפ" אצל שולץ. בעת שיא הקרבות באפריל 1943, היה בגטו וורשה, ובמברקים הראשונים לחו"ל המדווחים על המרד בגטו, מתנוסס שמו בין החותמים בשם הועד היהודי הלאומי. ב- 29.4.1943 היה בקבוצה של 30 חברים שהוצאה דרך תעלות הביוב לצד הארי. החברים הוחבאו במקלט של תנועת המאבק היהודי בצד הארי, באגרודובה 29.
ב-6.5.1943 הגסטאפו גילה את המקלט וכל הנמצאים הועברו למפקדת ה-ס.ס. הנשים נשלחו למחנה המוות מיידאנק, והגברים נרצחו במקום. ביניהם היה גם חבר ארגון מפלגת פועלי-ציון בוורשה, יהושע מלבנטשיק, לוחם אמיץ מתנועת המאבק היהודי שהיה מוכשר מאוד ופעיל במחלקת הריגול. שמו של יוחנן מורגנשטרן מופיע ברשימת הנופלים במאבק גטו וורשה, במחלקת פועלי-ציון. ממשפחתו הענפה – אשתו, 4 אחיות ואח, נשארו בחיים רק אחותו הבכירה – אסתר, שבסוף שנת 1947 הגיעה לארץ-ישראל, ואחות שנייה – פרל, שבשנת 1940 עברה לרוסיה. פרטים אלה לקוחים מספרו של מלך ניישטאט, "מאבק והשמדה של גטו וורשה" ת"א, תש"ח-1948.
בשנים האחרונות לפני המלחמה, היה בין הפעילים במרכז ועד המפלגה ובשמה גם היה פעיל במשרד הקונגרס העולמי. לפני פרוץ המלחמה, סוכם שיהיה מזכיר הליגה בפולין למען העובדים בארץ-ישראל והיה נציג של מפלגת פועלי-ציון בקונגרס ה-21 בז'נבה ושוחח שם עם חברים מארץ-ישראל, מכוח פעילותו בנציגות למען א"י בפולין.
בזמן הכיבוש נאסר ע"י הגרמנים ונשלח למחנה עבודה ליד לובלין. נעשו מאמצים לעזור לו לברוח, הוא חזר לוורשה והיה בין פעילי המחתרת של פועלי ציון. בשנים איומות אלה, נתגלתה בכל עצמתה דאגתו ונאמנותו. עמד בראש "יעאס", היה נציג הג'וינט בקשר עם חו"ל, וזמן קצר לפני מותו היה אחד הפעילים המובילים, המייצג של הנהלת הועד היהודי הלאומי. היה חבר מפקדת תנועת המאבק היהודית, וראש מחלקת הכספים. חלקו בפעילויות מוזכר בדוחות שונים. לאחרונה עבד ב-"קליינעם שאפ" אצל שולץ. בעת שיא הקרבות באפריל 1943, היה בגטו וורשה, ובמברקים הראשונים לחו"ל המדווחים על המרד בגטו, מתנוסס שמו בין החותמים בשם הועד היהודי הלאומי. ב- 29.4.1943 היה בקבוצה של 30 חברים שהוצאה דרך תעלות הביוב לצד הארי. החברים הוחבאו במקלט של תנועת המאבק היהודי בצד הארי, ב-אגרודובה 29. ב- 6.5.1943 הגסטאפו גילה את המקלט וכל הנמצאים הועברו למפקדת ה-ס.ס. הנשים נשלחו למחנה המוות מיידאנק, והגברים נרצחו במקום. ביניהם היה גם חבר ארגון מפלגת פועלי-ציון בוורשה, יהושע מלבנטשיק, לוחם אמיץ מתנועת המאבק היהודי שהיה מוכשר מאוד ופעיל במחלקת הריגול. שמו של יוחנן מורגנשטרן מופיע ברשימת הנופלים במאבק גטו וורשה, במחלקת פועלי-ציון. ממשפחתו הענפה – אשתו, 4 אחיות ואח, נשארו בחיים רק אחותו הבכירה – אסתר, שבסוף שנת 1947 הגיעה לארץ-ישראל, ואחות שנייה – פרל, שבשנת 1940 עברה לרוסיה.(לקוח מספרו של מלך ניישטאט, מאבק והשמדה של גטו וורשה ת"א תש"ח-1948).
יוחנן מורגנשטרן עם חברים בזמושץ'- יושב במרכז
ואלה חברי נשיאות "ועדת התיאום": יצחק צוקרמן – מזכיר, מנחם קירשנבוים ואברשה בלום. חברי המליאה היו: אלכסנדר פונדאמינסקי, איש פ.פ.ר., מרים היינסדורף, מלך פיינקינד, אליעזר גלר, צביה לובטקין ויוחנן מורגנשטרן. "הועד היהודי הלאומי" בחר מתוכו נשיאות ובה: יצחק צוקרמן, מנחם קירשנבוים ויוחנן מורגנשטרן. למפקדת הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) נכנסו: מרדכי אנילביץ' המפקד – מחלקת הארגון; צוקרמן יצחק, סגן המפקד – זיון; מארק אדלמן – מודיעין; יוחנן מורגנשטרן – כספים; הירש ברלינסקי – תכנון, וכמוהו מיכאל רויזנפלד."
שנת 1945 זכה בעיטור "צלב הגבורה", מאת הפיקוד העליון של הצבא הפולני.
דיווח על לוחמי הגטו, קטע מעיתון על המשמר, 1944 (תודות לנֹעה שֶׁק)
אוסף העיתונות הספרייה הלאומית
עוד עליו:
1) ברמן אברהם: "במקום אשר יעד לי הגורל", עמ' 132, 181.
2) גוטמן ישראל: "יהודי ורשה 1939 – 1943", עמ' 308, 375.
3) ניישטט מלך: "חורבן ומרד של יהודי ורשה", עמ' 361 – 362.
4) תמרי מ' (עורך): "זמושץ' בגאונה ובשברה", עמ' 289.
5) אתר הפרטיזנים של "בית לוחמי הגטאות" (www.partisans.co.il) ותיק מס' 34241 במדור נכנסות בארכיון בית לוחמי הגטאות. סגור
יוחנן מורגנשטרן, איש "פועלי ציון" ו"הארגון היהודי הלוחם" בגטו ורשה. – הגדלת תמונה עם לייטבוקס
יוחנן מורגנשטרן, איש "פועלי ציון" ו"הארגון
ערך ישראל שֶׁק
את הקטע מתוך "פנקס זמושץ'", עמ' 864 תרגמה צפורה בן עמי
