בשנים 1918 עד 1939 היו מספר בתי ספר יהודיים דתיים . 2 של "תלמוד תורה" ו- 1 של "בנות יעקב", כמו-כן בית ספר דתי "יבנה" של המזרחי.
היה תיכון עברי הומאני שהיה עירוני ואחר כך הפך להיות פרטי . כל אחד יכול היה ללמוד שם.
בין המלחמות היו 9 בתי ספר יהודיים המפורסמים שביניהם היו 'קדימה" – בית ספר פולני עברי עממי, ובית הספר העממי ע"ש י.ל.פרץ שהיה ציוני.
היה מספר לא מבוטל של חדרים וכמובן שהיו בתי ספר פולניים שחלק מן האוכלוסיה היהודית למד שם.
"חדר-מתוקן" – "קדימה"
בית –הספר "חדר-מתוקן" נוסד בשנת 1908 כתובתו הייתה רח' זמנהוף 9 לאחר מכן התרחב למבנה נוסף שהושכר ברח' שיינקביצ'ה 9.
תקופה קצרה לאחר הפתיחה שינה את שמו ל"קדימה".
הוא התחיל את דרכו כמו "חדר" יותר מודרני. ביה"ס נוסד כשנגמרה המלחמה והמורים החלו לחזור מרוסיה. תכניתו של בית הספר הייתה מבוססת על הרעיון של לימוד עברית בעברית.
המוסד החינוכי עמד במרכז חייה של זמושץ' היהודית . אמנם, לראשונה נתקל בהתנגדות מצד חוגים דתיים מסוימים, חסידי גור שבית התפילה שלהם נמצא בסמוך לבנין ביה"ס היו נוהגים לומר : "בית הספר דומה לכנסיה , מה שם מצלצלים בפעמון, אף כאן מצלצלים בפעמון, מה שם מקהלה אף כאן מקהלה וכ"ו.", ואחרים היו מתלוצצים : "אל תקרא חדר מתוקן אלא חדר מסוכן", בסופו של דבר שלחו חלק מהם את בניהם ללמוד בבית ספר זה.
"קדימה" היה בית ספר פרטי פולני – עברי עממי. הילדים שילמו בין 4-10 זלוטי שכר לימוד לילד לחודש. משרד החינוך דרש שביה"ס יהיה כמו בית ספר עממי פולני כפוף למשרד החינוך.
תכנית הלימודים בו הייתה כללית ומגוונת ויש לציין כאשר נכנס חוק לימוד חובה לתוקפו הוכר בית הספר כממלא את תביעות החוק, במשך כל זמן קיומו נמצא בפיקוח המפקח הכללי. בתכנית הלימודים ניתן הרבה מקום ללימודי היהדות השונים היסטוריה עברית ויצירות של סופרי העם לדורותיהם. בתקופה מסוימת נעשה ניסיון להורות בעברית את לימודי הטבע והחשבון ולהשאיר את הפולנית כשפת הוראה בלבד של מקצועות הגאוגרפיה והספרות הפולנית. במושגי החינוך של אותה תקופה היה בזה משום מהפכה.
בשל לחץ ההורים ופחד מתחרות עם בית הספר העממיים הפולניים הצטמצמה השפה העברית ב'קדימה" ונלמדו בה רק מקצועות היהדות אך אופיו של בית הספר בעינו עמד. כל שנה קבלה ההנהלה הארכה נוספת של תקופת ניהול.
בשנת 1918 נסגר בית הספר אך באותה שנה נפתח מחדש ומאז נמצא בסימן עליה.
בשנת 1921 ניהל את ביה"ס אהרון מרדכי הרצברג בשנות העשרים האחרונות למדו בו למעלה ממאתיים תלמידים , תקציבו כוסה ברובו ע"י שכר לימוד ומיעוטו ע"י הקהילה שהקציבה סכומים מיוחדים כדי לאפשר לבני עניים ללמוד בשכר מוזל אפילו בחינם.
מיום היווסדו עמד בראשו כמנהל אדמיניסטרטיבי חיים גליבטר שהיה גם הבעלים של ביה"'ס. בשנת 1932 גליבטר לא חפץ יתר במשרת המנהל ולכן הוא הזמין מהעיירה חרוביישוב את שלום ויינר להיות המנהל הפדגוגי של ביה"ס ומאז נקשר שמו במפעל.
אהבתו לשפה העברית ולתרבות העברית לדורותיה היתה עזה. בעיקר אהב והעריץ את התנ"ך ובמיוחד את ספר איוב. תלמידיו לעולם לא שכחו את שיעורי התנ"ך שלמד. שלום ויינר דאג גם להביא את אהבת ציון אל תלמידיו ולימד את ההיסטוריה של העבר . הוא נהג להביא לכיתתו אורחים שהגיעו מציון. את תלמידיו העולים לישראל היה מלווה בברכה חמה. בשנת 1934 נסע שלום ויינר עם בני משפחתו לארץ ישראל. בבואו ארצה לא הפסיק להתעניין בעירו ובמפעל חייו.
את מקומו בניהול בית הספר מילא מר סלומון גולדשטיין . הוא פנה בכתב להנהלת המחוז בלובלין ביקש לחדש את תפקוד ביה"ס וקיבל אישור ל- 2 כתות.
אחריו ניהלה את ביה"ס הגב' סימה פרידלינג שהיתה מזכירה וסגנית מנהל.
בתקופתו של שלום ויינר היו 140 תלמידים ו- 6 כיתות, מאוחר יותר עד שנת 1934 ירד מס' התלמידים ל 100 אחר כך ל- 85 עד 12 תלמידים .
בשנים 1920-1935 היו ב"קדימה " 13 מורים.
שמות המורים והמקצועות אותם לימדו
שם המורה | מקצועו | כתות הלימוד |
ויינר שלום | עברית, דת, תלמוד היסטוריה יהודית | ד' ה' |
מנהיים קרולינה | פולנית
טבע הסטוריה כללית גאוגרפיה גרמנית התעמלות |
ד' ה'
ד' ה' ד' ה' ד' ה' ה' |
אנגלשטיין קלמן | עברית
תנ"ך, דת, זימרה |
א'
ד' ה' |
זלצמן מניה | פולנית, היסטוריה פולנית, גאוגרפיה, טבע, ציור | ב' ג' |
זלק יצחק | עברית
תנ"ך, דת חשבון |
ב' ג'
ב' ב' ג' ד'
|
לובה לוין | פולנית,
חשבון התעמלות |
א'
א' ב' ג' ד' ה'
|
מורים נוספים שלימדו בבית הספר היו: אדלה לרר, שרה וינרוב, מאלה פרידמן, פרימטה אפרוס, סימה פרידלינג, שמעון ולנשטיין.
לרוב המורים היתה השכלה תיכונית.
(מצורף מסמך מתורגם לגבי השכלתם של המורים)
לסימה פרידלינג היתה השכלה אוניברסיטאית, איזק זלק למד בירושלים שם רכש את השכלתו הפדגוגית.
המקצוע ומספר השעות שלימדו בביה"ס
מקצוע | מס' שעות |
דת | 10 |
תנ"ך | 23 |
פולנית | 41 |
היסטוריה פולנית | 41
|
רש"י | 9 |
תלמוד | 5 |
היסטוריה יהודית | 5 |
עברית | 37 |
גרמנית | 2 |
חשבון | 18 |
טבע | 6 |
גאוגרפיה | 6 |
ציור | 8 |
עבודת יד | 8 |
התעמלות | 9 |
זימרה | 11 |
המקצועות תלמוד, היסטוריה, יהדות ודת היו נלמדים בעברית. שאר המקצועות נלמדו בפולנית.
בין התומכים של ביה"ס היו: צבי הנדלסמן, צבי חיים גליבטר, יעקב יוסף שניאורסון, זושה פולק, גדליה הופמן ואחרים.
בשנת 1922 היו הכי הרבה כתות 185 תלמידים ב- 6 כתות.
בשנת 1930 היתה ירידה משמעותית במספר התלמידים ובספטמבר 1931 נרשמו ללימודים רק 104 תלמידים ומספר הכתות ירד ל- 5 .
בשנים 1934 – 1935 רק 25 תלמידים סיימו את ביה"ס .
בשנת 1933 25% מתלמידי קדימה נאלצו להשאר באותה כיתה ולחזור וללמוד שוב את אותו חומר כי לא היו כיתות גבוהות יותר. רמת הלימודים ירדה. רוב התלמידים היו בנים. רוב התלמידים היו בניהם של סוחרים ופועלים. היו גם הרבה ילדים ממשפחות דלות אמצעים שילדיהם לא שילמו שכר לימוד.
התקציב השנתי של ביה"ס בשנת 1932 – 1933 היה 9394 זלוטי. מתוכם 6894 זלוטי היו הכנסות משכר לימוד. יתר הכספים היו מסובסידיה שהתקבלה מהעיריה ומתורמים. 77% מהתקציב היה לצורך משכורות , האדמיניסטרציה עלתה רק 15% והקניה של חומרי לימוד והטיפול בספריה היה רק 7.5% מהתקציב.
המעבר מ"קדימה" ל"תרבות"
בשנת 1935 נסגר ביה"ס "קדימה" ועבר להיות "תרבות" בניהולו של אהרון שלאפרוק. שנתיים לאחר מכן ניהל את בית הספר ישראל רוסט.
נותני החסות היו ברוך זילברקלנג, שמואל ברגר ומרדכי ישראל. הם תיכננו פתיחה של עוד בית ספר אך לא היה להם תקציב.
בית הספר החדש ירש את כל הציוד שהיה ל'קדימה" כמו-כן את מערכת השעות ואת סגנון הלימוד. הם למדו בבנין שהיה שייך לגימנסיה העברית ברח' שיינקביצ'ה 5 עד שנת 1935 נמסרו להם מספר חדרים בקומה.
ביה"ס התפתח יפה וההנהלה תכננה לבנות עוד קומה בבנין הגימנסיה. את הקומה תיכנן המהנדס מרגוליס אך הביצוע לא יצא לפועל בגלל פרוץ המלחמה.
רוב התלמידים ב"תרבות" הם אלו שהמשיכו מ"קדימה".
בשנים 1936 – 1937 היה מס' התלמידים 52 ההנהלה לקחה בחשבון שבשנת הלימודים הבאה ירשמו עוד 40 תלמידים.
מר אפרים רובנס היה המורה לתלמוד ועברית, הגב' סימה פרידלינג היתה מורה לפולנית ועברית.
ביה"ס תרבות נסגר בשנת 1939.